תקופהתקופת התנאים
מקוםארץ ישראל
תלמידרבי עקיבא
ייחוד׳גם זו לטובה׳ ודרשת ׳אתים׳
התנא רבי נחום איש גמזו היה מחכמי המשנה ורבו של רבי עקיבא. הוא נודע בכינויו ׳איש גמזו׳, שנקשר במידתו לומר על כל דבר שאירע לו ׳גם זו לטובה׳, מתוך אמונה שלמה שהכל לטובה.
חז״ל מספרים על סבלנותו ואמונתו הגדולה בעת ייסורים קשים שקיבל באהבה. הוא לימד את רבי עקיבא את שיטת הדרשה של ׳ריבויים ומיעוטים׳, ומכאן צמחה שיטת דרשת התורה של רבי עקיבא.
מידתו של ׳גם זו לטובה׳ הפכה ליסוד באמונה היהודית, המלמדת לקבל את כל אשר מזמן הבורא מתוך ביטחון ושמחה. סיפוריו בתלמוד מדגישים את שכר האמונה.
הילולתו נחוגה בט״ו באב. דמותו ומידת ׳גם זו לטובה׳ שלו נותרו מקור השראה לביטחון ולאמונה בהשגחת ה׳.
גם זו לטובה.— מסורת חז״ל (תענית כא ע״א)