קריאת מגילת רות בשבועות: הטעמים ומנהגי הקריאה

בין מנהגי חג השבועות בולט מנהג קריאת מגילת רות. מגילה זו, מחמש המגילות, נקראת בקהילות רבות ביום החג, ויש בכך טעמים נאים וקשר עמוק לעניין היום.

טעמי הקריאה

נאמרו כמה טעמים מדוע דווקא מגילת רות נקראת בשבועות:

• מעשי המגילה אירעו בימי קציר חיטים ושעורים, והוא זמן חג השבועות שהוא חג הקציר.
• רות המואבייה קיבלה עליה את התורה ונכנסה תחת כנפי השכינה בגיורתה, כשם שכל ישראל קיבלו את התורה בחג זה.
• המגילה מסתיימת בייחוס דוד המלך, ולפי המסורת דוד נולד ונפטר בחג השבועות.
• יש שכתבו שהמגילה מלמדת את גודל מעלת גמילות החסדים, והתורה נמשלה לחסד.

מתי קוראים

מנהגי זמן הקריאה משתנים:

• במקומות רבים קוראים את המגילה ביום הראשון של החג, לפני קריאת התורה.
• בחוץ לארץ יש הקוראים אותה ביום השני.
• יש קהילות הקוראות אותה בשבת, אם החג סמוך לשבת, או בזמן אחר לפי מנהגן.

שאלת הברכה על הקריאה

נחלקו המנהגים אם מברכים על קריאת המגילה:

• יש קהילות, בעיקר ממנהג אשכנז, שקוראים מתוך מגילה כשרה הכתובה על קלף ומברכים עליה כדין קריאת מגילה ('על מקרא מגילה' ו'שהחיינו'), בדומה למגילת אסתר.
• קהילות אחרות קוראות בלא ברכה כלל.
• ויש הקוראים מתוך חומש מודפס ולא מתוך מגילת קלף, ובזה לכל הדעות אין מברכים.

ההבדלים נובעים ממחלוקת הראשונים אם תקנת קריאת ארבע המגילות הנותרות (מלבד אסתר) מחייבת ברכה, ולכן כל קהילה נוהגת כמסורתה.

עניין הצניעות והחסד במגילה

ראוי להתבונן בתוכן המגילה ולא רק בעצם קריאתה. המגילה מלאה במידות טובות — צניעות, ענווה, גמילות חסדים ודבקות. בועז ורות נהגו בצניעות ובדרך ארץ, ומכך זכו להעמיד את מלכות בית דוד. הקורא בה צריך ללמוד ממעשי הצדיקים שבה.

הקשר למתן תורה

חכמים ראו במגילה רמז לקבלת התורה. כשם שרות עזבה את עמה ומולדתה ובחרה בה' ובתורתו מתוך מסירות, כך ישראל קיבלו את התורה במסירות נפש. בכך נעשית קריאת המגילה לחלק מהעניין הכללי של חידוש קבלת התורה בחג.

מנהגי הקריאה, זמנה והברכה עליה משתנים מאוד בין העדות והקהילות. על כן, למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.