צלמים, פסילים וצורות — איסור עשיית צורות ודיני ביטול עבודה זרה

מן הדינים המסתעפים מאיסור עבודה זרה הוא איסור עשיית צורות ופסילים. נאמר בתורה "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב", ולמדו חכמים אזהרה על עשיית צורות מסוימות. דינים אלו מבוארים בשולחן ערוך יורה דעה, ויש בהם פרטים מרובים בנוגע לאיזו צורה אסור לעשות ואיזו מותרת.

אילו צורות נאסרו

הפוסקים ביארו שיש איסור לעשות צורות מסוימות אף שלא לשם עבודה, מפני החשש והדמיון לעבודה זרה. כך נאסרה צורת אדם שלמה בולטת, וצורת השמש והירח והכוכבים, וצורות מסוימות של מלאכי השרת. ויש בזה חילוקים בין צורה בולטת לצורה שקועה, ובין צורה שלמה לחסרה.

• צורת אדם בולטת ושלמה — אסור לעשותה אף שלא לשם עבודה, ויש בה חומרה יתרה.
• צורה שקועה או חסרת אבר — הקלו בה הפוסקים בכמה אופנים.
• צורות חמה ולבנה וכוכבים — נאסרו אף בשקיעה, לדעת רבים, מפני שאלו נעבדים.

עשיית צורות ללימוד

דנו הפוסקים בעשיית צורות לצורך לימוד, מסחר או נוי. נתבארו היתרים מסוימים כשהצורה נעשית באופן שאין בו חשש עבודה, או כשהיא חסרה. גם בעניין שמירת צורות שנעשו בידי אחרים נחלקו הדעות, ויש להבחין בין עשייה לבין השהיה גרידא.

ביטול עבודה זרה

עבודה זרה של גוי בטלה כשהגוי עצמו מבטלה ומשחיתה, כגון שקטע ראש הצורה או פגם בה דרך ביזיון. משבטלה — מותרת בהנאה. אך ישראל אינו יכול לבטל עבודה זרה, וכן ע"ז של ישראל אינה בטלה לעולם, מחומרת איסורה.

משמשי עבודה זרה ונוי

מלבד הע"ז עצמה, יש דינים נפרדים במשמשיה — כלים ששימשו לעבודתה — ובנויי ע"ז, כגון מה שתלו עליה לכבוד. גם אלו נאסרו, אך גדרי ביטולם קלים יותר מן הע"ז עצמה, כמבואר בפוסקים. ההבחנה בין הע"ז, משמשיה, ונויה היא מן היסודות בדינים אלו.

היקף הדינים בימינו

בזמננו, רבים מן הצלמים והפסלים נעשים לנוי, ללימוד או למסחר, ולא לשם עבודה. הפוסקים דנו בכל סוג לגופו, וההכרעה תלויה בצורת החפץ, בייעודו, ובאופן עשייתו. אין בזה כלל אחד גורף, ויש לברר את הדין בכל מקרה.

למדנו אפוא שהתורה הרחיקתנו אף מעשיית צורות מסוימות, מתוך זהירות יתרה שלא לבוא לידי דמיון או קרבה לעבודה זרה.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.