צום גדליה — הלכות הצום שנקבע על הריגת צדיק

צום גדליה נקבע ליום שלושה בתשרי, למחרת ראש השנה, על שנהרג גדליה בן אחיקם בן שפן, שמינה מלך בבל למושל על הנשארים בארץ לאחר חורבן בית ראשון. עם הריגתו נפוצו שארית ישראל מן הארץ, וכבתה הגחלת האחרונה. למדנו מכאן עד כמה גדולה מיתתם של צדיקים, שהושוותה לחורבן בית אלוקינו, וקבעו עליה צום לדורות.

ייחודו של הצום

שלושת הצומות הקלים נקבעו בעיקרם על אירועי החורבן, אך צום גדליה מלמד שגם הריגת צדיק וביטול שארית הכלל הם בכלל הצרות שראוי להתאבל עליהן. הצום בא ללמדנו שמיתת הצדיקים שקולה כשריפת בית אלוקינו. ככל הצומות הקלים, הוא נוהג מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, ואסור בו רק באכילה ושתייה.

כשחל בשבת — נדחה ליום ראשון

כאשר שלושה בתשרי חל בשבת, אין מתענים בשבת אלא דוחים את הצום ליום ראשון, ארבעה בתשרי. הטעם, שתעניות אלו אינן דוחות את עונג שבת, ולכן נדחות ליום שלאחריו. ביום הדחוי הדינים הם כדין הצום עצמו, אלא שבכמה פרטים מקילים בו יותר, כגון בעל ברית או חתן שיש לו צד להקל.

בסמיכות לראש השנה

• הצום סמוך מאוד לראש השנה, וחל בעיצומם של עשרת ימי תשובה.
• זמן זה מסוגל ביותר לתשובה, ובו ראוי להוסיף בתפילה ובחשבון נפש.
• נהגו לומר סליחות בצום גדליה, ובהן בקשות מיוחדות לימים אלו.
• אומרים 'עננו' וקוראים 'ויחל' כבשאר הצומות הקלים.

החלשים, החולים ובעלי השמחה

כשאר הצומות הקלים, חולה אף שאין בו סכנה פטור מן הצום, וכן יולדת בתוך שלושים יום ללידתה. מעוברות ומיניקות שקשה להן רשאיות שלא להתענות, ובפרט בימינו שירדה חולשת הדורות. כל הפטור מן הצום אינו צריך להשלימו ביום אחר. ראוי לכל הפטורים שלא להרבות בתענוגות, ולתת ערך מזונם לצדקה.

תשובה לעומק העניין

היות שהצום סמוך לעשרת ימי תשובה, יש לו עומק מיוחד. מיתת הצדיק שעליה אנו מתאבלים מלמדת על האחריות ההדדית בכלל ישראל, שהרי גם רצח אחד גרר חורבן שלם. בימי תשובה אלו, ההתבוננות בכך מעוררת לאהבת ישראל ולתיקון המידות. ההבדלים בין מנהגי העדות בסדרי הסליחות ובפרטי הצום הדחוי דורשים בירור לפי מסורת כל קהילה.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.