פרשת ראה: "רְאֵה אָנֹכִי" — מתנת הבחירה החופשית שניתנה לכל אחד

"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה" (דברים יא, כו). הפסוק פותח ביחיד — "ראה" — וממשיך ברבים — "לפניכם". מבארים המפרשים: הבחירה ניתנה לכלל ולפרט כאחד, אך כל יחיד צריך "לראות" בעיניו שלו, כאילו אליו לבדו מדבר.

"בְּרָכָה וּקְלָלָה" — התורה מעמידה לפנינו דרכים, ומשאירה את ההכרעה בידינו. זו מתנה עצומה: "הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ... וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" (כפי שמופיע בהמשך הספר). האדם אינו בובה ביד הגורל — הוא בעל בחירה ואחריות.

"פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ"

בפרשה גם מקור מצוות הצדקה בלשון נחרצת: "פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ" (דברים טו, יא). הכפילות "פתוח תפתח" מלמדת לתת שוב ושוב, ובלב שלם. הבחירה לטובה מתבטאת קודם כל ביד הפתוחה.

הלקח: בכל יום מונחות לפנינו בחירות. "ראה" — הבט בעיניים פקוחות, וזכור שבידך הכוח לבחור בטוב. הבחירה החופשית היא כבוד האדם וגדולתו.