
שם הפרשה רומז למצוות הקטנות שאדם רגיל לזלזל בהן. דווקא בשמירתן טמונה הברכה הגדולה ביותר.
"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה" (דברים ז, יב). רש״י מבאר: "אם המצוות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון" — אותן מצוות שנוטים להקל בהן ולרמוס "בעקב", דווקא בשמירתן תלויה ברכה גדולה.
התורה כאן פורסת שכר עצום: ברכה בפרי הבטן ופרי האדמה, בריאות והצלחה. והנה התנאי אינו דווקא במצוות ה"גדולות", אלא בנאמנות לפרטים הקטנים — לדברים שקל לפסוח עליהם.
בפרשה זו נמצא מקור מצוות ברכת המזון: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ח, י). דווקא בשעת השובע מזהירה התורה לזכור את נותן הטובה — "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ... וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ". הכרת הטוב היא היסוד.
הלקח: גדלות רוחנית נמדדת בקטנות. מי שנאמן בפרטים — בברכה בכוונה, במילה טובה, בדיוק קטן במצווה — זוכה לברכה שלמה. אל "תדוש בעקב" את מה שנראה שולי.
פרשת שבוע
פרשת שבוע
פרשת שבוע
פרשת שבועסיכום פרשת קרח עם מקורות: "כי כל העדה כלם קדשים", ניסיון הקטורת, "ותפתח הארץ את פיה", בני קרח שעשו תשובה, "ולא יהיה כקרח וכעדתו", המטה שפרח ועשרים וארבע מתנות כהונה.
מערכת להתענג · 07.10.26 · 9 ד׳
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק