
רש"י פותח את פירושו לתורה בשאלה נוקבת — ומשיב תשובה שטמון בה יסוד אמוני על ארץ ישראל.
השאלה הראשונה שרש"י שואל בתחילת התורה היא מפורסמת: מדוע פותחת התורה ב"בְּרֵאשִׁית בָּרָא" — בסיפור בריאת העולם — ולא במצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל ("הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם")? הרי התורה היא ספר של מצוות.
משיב רש"י בשם רבי יצחק: כדי שאם יאמרו אומות העולם לישראל "לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים" — ישיבו להם ישראל: "כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא; הוא בראהּ ונתנהּ לאשר ישר בעיניו". הבורא הוא בעל הבית, והוא זה שהנחיל את ארץ ישראל לעם ישראל.
בכך מלמדת אותנו התורה יסוד: לפני המצוות באה האמונה. עולם שיש לו בורא — יש לו תכלית, יש בו צדק, ויש בו בעל בית. כל קיום המצוות נשען על ההכרה ש"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים".
הלקח: כל התחלה ראויה להתחיל מן השורש — מן ההכרה במי שברא ומחיה את הכל. מתוך אמונה זו צומחים גם המוסר וגם המעשה.
פרשת שבוע
ארץ ישראל
ארץ ישראל
ארץ ישראל
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק