סוד המים: כיצד תכונה אחת חריגה הופכת את כדור הארץ לבית מתאים לחיים

אנו שותים מים, רוחצים בהם ומשקים בהם את שדותינו, ומעטים מאיתנו עוצרים לחשוב עד כמה החומר הזה חורג מן השגרה. מבחינה מדעית, המים הם אחד החומרים המוזרים ביותר ביקום. רוב התכונות שלהם אינן מתנהגות כפי שהיינו מצפים מחומר רגיל, ודווקא החריגות הללו הן שמאפשרות את קיומם של חיים על פני כדור הארץ.

החומר שמתנהג הפוך מכולם

כמעט כל חומר בטבע מתכווץ ונעשה צפוף יותר ככל שהוא מתקרר. המים מתנהגים כך עד נקודה מסוימת, אך כאשר הטמפרטורה יורדת אל סמוך לנקודת הקיפאון, הם מתחילים דווקא להתרחב. הקרח שנוצר מהם קל יותר מן המים הנוזליים ולכן הוא צף על פני המים במקום לשקוע. תכונה זו נראית כפרט טכני שולי, אך השלכותיה עצומות. אילו היה הקרח שוקע, היו אגמים ונהרות קופאים מן התחתית כלפי מעלה, החיים שבתוכם היו נכחדים, וגופי המים הגדולים היו הופכים לגושי קרח. בזכות הקרח הצף, נשמרת שכבת מים נוזליים מתחתיו, והחיים נמשכים גם בחורף הקפוא.

היכולת לאגור ולשחרר חום

למים יש קיבול חום גבוה במיוחד. משמעות הדבר היא שדרושה כמות אנרגיה רבה כדי לחמם אותם, וכאשר הם מתקררים הם משחררים את החום באיטיות. תכונה זו הופכת את האוקיינוסים העצומים שעל פני כדור הארץ למעין מצבר חום ענק, הממתן את הטמפרטורה של כל כדור הארץ. בלא יכולת זו היו ההפרשים בין היום ללילה ובין הקיץ לחורף קיצוניים הרבה יותר. גם גופנו, המורכב ברובו ממים, נהנה מן הוויסות הזה, ובכך נשמר חום הגוף יציב יחסית.

הממס האוניברסלי

המים מסוגלים להמיס מגוון עצום של חומרים, ולכן הם משמשים מעין מוביל בתוך גופם של כל היצורים החיים. הדם, שהוא ברובו מים, נושא חומרי מזון וחמצן אל התאים ומפנה את הפסולת. גם הצמחים סופגים מינרלים מן הקרקע דרך המים. בלא תכונת ההמסה הזו לא יכלו להתקיים תהליכי החיים הבסיסיים ביותר.

מתח הפנים ותופעת הנימיות

מולקולות המים נמשכות זו לזו בכוח רב, ויוצרות מעין קרום דק על פני המים. תכונה זו מאפשרת לעצים גבוהים להעלות מים מן השורשים אל הצמרת, גובה רב מעבר למה שכוח המשיכה היה אמור להתיר. כך נמשכים המים בתוך צינוריות דקות אל ראש העץ ומזינים את העלים.

מבט אמוני

חכמינו לימדונו להתבונן בבריאה ולראות בה את חכמת הבורא. כאשר אנו מתבוננים בריבוי התכונות החריגות של המים, שכל אחת מהן כשלעצמה הכרחית לקיום החיים, מתעוררת בלב התפעלות עמוקה. אין כאן צירוף מקרי של תכונות אקראיות, אלא תכנון מופלא של חומר אחד הממלא תפקידים רבים כל כך. ההתבוננות הזו אינה רק עניין מדעי, אלא היא דרך להעמיק את הכרת הטוב ואת היראה כלפי מי שברא עולם מתוכנן עד פרטיו הדקים. מי שמרגיל עצמו לראות את היד המכוונת מאחורי תופעות הטבע, זוכה לחיות בעולם מלא משמעות ונוכחות אלוקית.