
מהי מצוות שמיעת קול שופר, אילו קולות תוקעים ומדוע, וכיצד נוהגים בעת התקיעות בבית הכנסת.
מצוות עשה מן התורה לשמוע קול שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". המצווה אינה בעצם התקיעה אלא בשמיעת הקול, ולכן מי שתקע ולא כיוון להוציא את השומעים, או שומע שלא כיוון לצאת ידי חובתו, יש בכך חיסרון. עיקר העניין הוא שהאדם ישמע את הקול הבוקע מן השופר ויתעורר בליבו לתשובה ולחשבון נפש.
חכמים האריכו בטעמי המצווה. יש שכתבו שקול השופר מזכיר את עקדת יצחק ואת האיל שנאחז בסבך בקרניו, ויש שביארו שהוא כקול חצוצרה המכריזה על המלכת המלך, שהרי ראש השנה הוא יום שבו אנו ממליכים את הקדוש ברוך הוא עלינו. הרמב"ם הוסיף שיש בקול השופר מסר מוסרי עמוק: "עורו ישנים משנתכם", התעוררות לבחון את המעשים ולשוב מן הדרך הרעה.
שלושה סוגי קולות מרכזיים נתקעים: תקיעה, שהיא קול פשוט וארוך; תרועה, שהיא קול מקוטע; ושברים, שהם קול בינוני המורכב משלושה קטעים. מאחר שנחלקו הראשונים מהי בדיוק ה"תרועה" שעליה דיברה התורה, נהגו לתקוע את כל האפשרויות כדי לצאת ידי חובה בכל הדעות. לכן מצרפים שברים ותרועה יחד, וגם כל אחד מהם בנפרד, כשתקיעה פותחת ותקיעה חותמת כל קבוצה.
הסדר המקובל כולל מאה קולות בסך הכול ברוב הקהילות. חלק מן התקיעות נעשות לפני תפילת מוסף, חלק בתוך חזרת הש"ץ במלכויות זכרונות ושופרות, וחלק לאחר התפילה. מנהגים שונים יש בפרטי החלוקה, וכל קהילה נוהגת כמסורת אבותיה.
השופר הכשר עשוי מקרן של בהמה טהורה, ונהגו להעדיף קרן של איל לזכר עקדת יצחק. קרן של פרה פסולה לכתחילה. השופר צריך להיות שלם ללא נקב המעכב את הקול, ואין מצפים אותו בזהב במקום הנחת הפה. בעל התוקע צריך לבדוק את שופרו לפני החג ולהתאמן, שהרי ההצלחה בהוצאת הקולות הנכונים היא חלק מן ההכנה למצווה.
חכמים גזרו שלא לתקוע בשופר כשחל ראש השנה בשבת, מחשש שמא יבוא אדם לטלטל את השופר ברשות הרבים כדי ללכת ללמוד כיצד לתקוע. בזמן שבית המקדש היה קיים תקעו בו במקדש, אך לאחר החורבן בטל הדבר ברוב המקומות. כך יוצא שכאשר היום הראשון של החג חל בשבת, שומעים את קול השופר רק ביום השני.
נכון שהשומע יכוון בליבו לצאת ידי חובת המצווה, והתוקע יכוון להוציא את הציבור. כן ראוי לשמוע את הקולות מתוך יישוב הדעת, בלי לדבר באמצע מן הברכה ועד סוף התקיעות שאחר התפילה, כדי שלא להפסיק בין הברכה למצווה. הנשים אינן חייבות במצווה זו מעיקר הדין מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמה, אך רבות נהגו לבוא ולשמוע, ויש בכך מנהג מקובל וטוב.
ראוי לזכור שעיקר התכלית אינו רק קיום החובה הפורמלית, אלא העירור הפנימי. השופר בא לפתוח את הלב, להזכיר את מלכות שמים ואת יום הדין, ולעורר את האדם לתשובה שלמה מתוך אהבה ויראה.
הלכה
הלכה
הלכהכל מה שצריך לדעת על חנוכה: נס פך השמן ונצחון החשמונאים, מתי ואיפה מדליקים, כמה נרות, הברכות, הדלקה בערב שבת, הלל ועל הניסים — על פי השולחן ערוך והפוסקים.
מערכת להתענג · 06.10.26 · 9 ד׳
ארץ ישראל
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק