נשא — ברכת כהנים

בלב הפרשה הארוכה בתורה נמצאת ברכת הכהנים, מן הטקסטים העתיקים והאהובים ביותר: "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" (במדבר ו, כד-כו). שלוש שורות העולות במדרגות — ברכה גשמית, אור הפנים, ולבסוף שלום.

יברכך וישמרך

הברכה הראשונה עוסקת בטוב החומרי — "יברכך" בנכסים, "וישמרך" שיישמרו. רש"י מבאר: שלא יבואו שודדים ויטלו ממונך. אין די בברכה אם אין שמירה; הטוב צריך גם הגנה. ויש שביארו ש"וישמרך" הוא שמירה מן הברכה עצמה — שלא תזיק לאדם, שיידע להשתמש בה לטובה.

וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם (במדבר ו, כז)

שלום בסוף

שלוש הברכות מסתיימות ב"שלום". חז"ל אמרו שהשלום הוא הכלי המחזיק את כל הברכות; בלא שלום, כל הטוב נשפך. לכן הוא חותם הברכה. ולא בכדי גם תפילת העמידה, גם ברכת המזון, גם הקדיש — כולם נחתמים בשלום.

מעניין ש"ואני אברכם" חותם את הפרשה. הכהנים הם רק הצינור; המברך האמיתי הוא הקדוש ברוך הוא. הכהן פורש כפיו, אך הברכה יורדת ממקור עליון. כך בכל ברכה שאדם מברך את חברו — אין הוא הנותן, אלא המתפלל שהנותן האמיתי ייתן.