מצוות ביקור חולים — חובתה וטעמיה

ביקור חולים נמנה עם המעשים שאדם נהנה מפירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. חכמים הדגישו את מעלתה הגדולה של מצווה זו, וראו בה ביטוי מובהק של גמילות חסדים והליכה בדרכי ה' שמבקר חולים. דיניה נתבארו בשולחן ערוך בחלק יורה דעה, במקום העוסק בהלכות ביקור חולים.

יסוד המצווה

מצוות ביקור חולים היא חלק מן החיוב הכללי של גמילות חסדים ושל אהבת הזולת. חכמים למדו את ההליכה בדרכי ה' מן הכתובים, ובכללם שכשם שהקדוש ברוך הוא מבקר חולים כביכול, כך ראוי לאדם לבקר חולים. מצווה זו פונה אל מי שזקוק לתמיכה דווקא בשעת חולשתו, ולכן יש בה חסד מיוחד.

מטרות הביקור

הפוסקים עמדו על כך שביקור חולים אינו רק נוכחות פיזית, אלא יש בו כמה מטרות:

• לעמוד על צרכי החולה ולסייע לו במה שחסר לו.
• לחזק את רוחו ולהקל על בדידותו וסבלו.
• להתפלל עליו לרפואה, שכן זו מעיקרי המצווה.

נמצא שביקור שאינו כולל דאגה לצרכי החולה ותפילה עליו, חסר את עיקר תכליתו.

החובה כלפי כל אדם

מצוות ביקור חולים נוהגת כלפי כל אדם, וחכמים אף עוררו שלא להזניח חולים שאין מי שדואג להם. דווקא מי שאין לו קרובים המבקרים אותו זקוק ביותר לחסד הזה. בכך מתבטא היופי של המצווה — שהיא מקיפה את כל הזקוקים לה.

אופן הביקור

הפוסקים נתנו הדרכות לאופן הראוי של הביקור, כגון להתחשב במצב החולה, שלא להכביד עליו, ולבחור עיתוי מתאים. ביקור שמכביד על החולה או מטריד את מנוחתו עלול להחטיא את מטרתו. לכן נדרשת רגישות וחכמה, להבחין מה מועיל לחולה ומה מזיק לו. פרטי ההדרכות תלויים במצב, ויש בהם דקויות.

התפילה על החולה

חלק מרכזי במצווה הוא התפילה לרפואת החולה. חכמים הדגישו שמי שמבקר ואינו מבקש רחמים על החולה לא קיים את המצווה כראוי. בכך מתבטא שהחסד הגדול ביותר שאפשר לעשות הוא לעורר רחמי שמים על הזולת בשעת מצוקתו.

סיכום

ביקור חולים הוא מצווה גדולה הכוללת דאגה לצרכי החולה, חיזוק רוחו ותפילה לרפואתו. היא ביטוי נעלה של גמילות חסדים. באשר לפרטי האופן והעיתוי, ובמצבים רגישים, למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.