מי חייב בהדלקת נרות שבת — נשים, אנשים ובחורים

מצוות הדלקת נרות שבת מוטלת על כל בני הבית, אנשים ונשים כאחד. אולם חכמים מסרו את עיקר המצווה לנשות הבית, מפני שהן מצויות בבית ועוסקות בצורכי הבית, ומפני טעמים נוספים שנמסרו בדברי חז"ל. כיוון שכך, נהגו שעקרת הבית מדליקה את הנרות בברכה.

חובת כל בית

החיוב אינו על האדם הפרטי בלבד אלא על הבית כולו — שיהיה אור בבית בשבת. לכן בכל בית צריך שתהיה הדלקה אחת לכל הפחות, ועליה מברכים. כאשר עקרת הבית מדליקה, היא מוציאה בכך את כל בני הבית ידי חובתם.

מתי האיש מדליק

במצבים שונים האיש הוא שמדליק את הנרות, ובהם:

• כאשר אין אישה בבית, כגון רווק הגר לבדו, אלמן, או איש שאשתו אינה נמצאת.
• כאשר האישה אינה יכולה להדליק מסיבה כלשהי.
• יש קהילות שבהן נוהג האיש לסייע בהכנת הנרות ולעיתים להדליק חלק מהם, לפי המנהג.

איש המדליק מברך אף הוא את ברכת ההדלקה כדין. הגר לבדו חייב בהדלקה ובברכה ככל בית.

בחור הגר במעונות או לבדו

בחור או אדם הגר לבדו, אף שאין לו אישה המדליקה עבורו, חייב בהדלקת נרות שבת בברכה במקום מגוריו. אין לסמוך על כך שבבית ההורים מדליקים, שכן חובת ההדלקה היא במקום שבו הוא נמצא ואוכל. מי שגר בחדר בפני עצמו צריך הדלקה בחדרו.

המתארח אצל אחרים

אורח המתארח אצל בעל הבית ויש לו חדר נפרד, יש בזה פרטי דינים: יש אומרים שעליו להדליק בחדרו בברכה, ויש מקילים אם הוא נהנה מאור הבית הכללי ומשתתף בהוצאות. כאשר כמה נשים מדליקות באותו בית, יש מנהגים שונים בעניין הברכה — יש שכולן מברכות ויש החוששות לכך. עניין זה תלוי במנהג העדה, ויש לברר.

חינוך הילדים

ראוי לחנך את הבנים והבנות הקטנים לעניין השבת ולשמחת ההדלקה, אך עיקר ההדלקה בברכה נעשית על ידי המבוגרים האחראים על הבית. השתתפות הילדים בכבוד השבת היא חינוך גדול.

סיכום

מצוות הדלקת הנרות מוטלת על כל בית, ועיקרה נמסר לנשות הבית. במקום שאין מי שתדליק, האיש מדליק ומברך. כל אדם הגר בפני עצמו חייב בהדלקה במקומו. הפרטים בדין אורחים וריבוי מדליקים תלויים במנהג. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.