חג השבועות: זמן מתן תורתנו ועבודת היום

החג שאין לו תאריך משלו

חג השבועות ייחודי בכך שהתורה אינה קובעת לו תאריך בחודש, אלא תולה אותו במניין: "וספרתם לכם... עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום". החג חל ביום החמישים מתחילת ספירת העומר, ובלוח הקבוע שלנו יוצא תמיד בשישה בסיוון. הדבר מלמד שהשבועות אינו עומד בפני עצמו אלא הוא תכלית הספירה והמשכה — היעד שאליו צועדים ישראל מיציאת מצרים, שהרי לא יצאו ממצרים אלא כדי לקבל את התורה ולעבוד את ה'.

זמן מתן תורתנו

חכמינו כינו את החג "זמן מתן תורתנו", שכן בו ניתנה התורה לישראל במעמד הר סיני. אף שעיקר החג בתורה קשור לראשית קציר החיטים ולהבאת שתי הלחם במקדש, הרי שהמשמעות הפנימית והעיקרית בתודעת האומה היא קבלת התורה. אנו מציינים מדי שנה לא רק את הזיכרון ההיסטורי אלא חידוש של קבלת התורה, כאילו היום ניתנה, ועל כן ראוי לכל אדם להתעורר בחג זה לקבלת עול תורה ומצוות מחדש ובשמחה.

מנהג הלימוד בליל החג

נהגו ישראל להישאר ערים בליל שבועות ולעסוק בתורה. טעם המנהג מובא בשם המקובלים, שכנגד מה שישנו בני ישראל בליל מתן תורה ונצרכו להעירם, אנו מתקנים זאת בעמידה על המשמר ובלימוד כל הלילה. יש הלומדים סדר מסוים הכולל קטעים מן התורה, מן הנביאים ומן המשנה, ויש העוסקים בלימוד הרגיל להם. ראוי שלא יהיה הלימוד מתוך עייפות וביטול תורה אלא מתוך התעלות, ומי שיודע שלא יוכל להתפלל בכוונה למחרת, יש לו לשקול את הדבר עם רבו.

אכילת מאכלי חלב

מנהג ותיק הוא לאכול מאכלי חלב בחג השבועות. נאמרו בטעמו פירושים רבים: יש שאמרו לפי שבקבלת התורה נאסרו ישראל באכילת בשר שלא נשחט כהלכה, וטרם הספיקו להכשיר כלים, ולכן אכלו חלב. יש שרמזו לפסוק "דבש וחלב תחת לשונך" המדמה את התורה לחלב ודבש. ויש שדרשו את הגימטריה והרמזים שבמספר. למעשה נזהרים שלא לערב בשר וחלב, ומי שאוכל גם בשר באותה סעודה צריך להפסיק ביניהם כראוי, בקינוח והדחה ובהפסקה, על פי כללי ההלכה.

קריאת מגילת רות

נהגו לקרוא בחג השבועות את מגילת רות. כמה טעמים נאמרו בדבר: מעשה רות אירע בימי קציר השעורים והחיטים, שהוא זמן החג; רות הייתה גיורת שקיבלה עליה את התורה, וכנגד קבלת התורה של כל ישראל; ומדוד המלך, שיצא מרות, מסופר שנפטר בעצרת. המגילה מלמדת על גדלות החסד ועל שכרו, ועל כוחה של דבקות בתורה ובעם ישראל. הקריאה מזכירה לנו שקבלת התורה אינה רק מעמד נשגב אלא מחויבות לדרך חיים של חסד ונאמנות.

הלכות החג ועבודת היום

חג השבועות הוא יום טוב לכל דבר, ונוהגים בו כל איסורי המלאכה של יום טוב, מלבד מלאכת אוכל נפש המותרת. מתפללים תפילת חג, אומרים הלל שלם, וקוראים בתורה את פרשת מתן תורה ועשרת הדיברות, שבעת קריאתם נוהגים לעמוד בכמה קהילות. נהגו לקשט את בתי הכנסת ובתים בצמחים ובפרחים, זכר לדשא שצמח סביב הר סיני ולחג הקציר. מעל כל המנהגים, עיקרו של היום הוא ההודיה על מתנת התורה והחלטה מחודשת לדבוק בה ולקיימה באהבה.