הריאות — מפעל החמצן הנושם בלי הרף

שתי ריאות, נשימה מתמדת

מערכת הנשימה היא אחת המערכות המופלאות בגוף, והיא פועלת ברציפות בלא שניתן את הדעת. אדם בוגר נושם בדרך כלל כמה עשרות נשימות בדקה במנוחה, ובמהלך יממה שלמה הוא לוקח בקירוב עשרות אלפי נשימות. כל אחת מהן מביאה אוויר רענן אל תוך הגוף ומפנה ממנו את הפחמן הדו-חמצני, תוצר הלוואי של פעילות התאים.

האוויר נכנס דרך האף או הפה, עובר בקנה הנשימה, ומשם מתפצל אל שני סמפונות ראשיים — אחד לכל ריאה. בתוך הריאות מתפצלים הסמפונות שוב ושוב, כעין עץ הפוך, עד שמגיעים אל מבנים זעירים מאוד בקצותיהם.

נאדיות הריאה ושטח פנים מפתיע

בקצות הסמפונות הדקיקים ביותר שוכנות הנאדיות — שקיקי אוויר קטנטנים שמספרם בכל ריאה מגיע למאות מיליונים. דפנותיהן דקות במיוחד, ומסביבן עוטפת רשת צפופה של נימי דם. כאן מתרחש לב העניין: החמצן מן האוויר עובר דרך הדופן הדקה אל תוך הדם, ובו בזמן הפחמן הדו-חמצני עובר מן הדם אל חלל הנאדית כדי להיפלט החוצה בנשיפה.

אחת העובדות המדהימות היא שטח הפנים הכולל של כל הנאדיות יחד. אף שהריאות נדחסות בתוך בית החזה, אילו היו פורשים את כל דפנות הנאדיות על משטח אחד, היו מקבלים שטח גדול בהרבה מן הצפוי — עשרות מטרים רבועים, גדול פי כמה משטח עורו של האדם. שטח עצום זה מאפשר חילוף גזים יעיל ומהיר מאוד.

כיצד נכנס האוויר פנימה

הריאות עצמן אינן שריר ואינן יכולות להתנפח בכוחות עצמן. מי שמניע את הנשימה הוא בעיקר הסרעפת — שריר רחב ושטוח המפריד בין חלל החזה לחלל הבטן. כאשר הסרעפת מתכווצת היא יורדת מטה, חלל החזה מתרחב, והאוויר נשאב פנימה. כאשר היא נרפית, החזה מצטמצם והאוויר נדחף החוצה. גם שרירים שבין הצלעות מסייעים בפעולה זו, ובמיוחד בעת מאמץ או נשימה עמוקה.

סינון, חימום והגנה

האף אינו רק פתח כניסה לאוויר. הוא מחמם את האוויר הקר, מלחלח אותו, ולוכד חלקיקי אבק באמצעות שערות זעירות ורירית לחה. לאורך דרכי הנשימה קיימים תאים בעלי שערונים מיקרוסקופיים הנעים בתנועה מתואמת ודוחפים החוצה ריר הלוכד אבק וחיידקים. כך מנקה הגוף את עצמו ושומר על דרכי האוויר נקיות ככל האפשר.

קשר הדוק ללב

מערכת הנשימה ומערכת הדם פועלות בשיתוף הדוק. הדם המגיע אל הריאות דל בחמצן ועשיר בפחמן דו-חמצני, ויוצא מהן טעון בחמצן רענן. משם הוא חוזר אל הלב, שדוחף אותו אל כל הגוף. שתי המערכות תלויות זו בזו לחלוטין: בלעדי הנשימה אין חמצן לדם, ובלעדי הדם אין מי שיוביל את החמצן אל התאים.

הנשמה שבכל רגע

חכמינו לימדו שעל כל נשימה ונשימה חייב אדם להלל לבוראו. הנשימה היא הפעולה הבסיסית ביותר של החיים, ובכל זאת אנו מבצעים אותה אלפי פעמים ביום בלא לחשוב עליה כלל. ההתבוננות במבנה המדויק של הריאות — עץ הסמפונות, מיליוני הנאדיות, שטח הפנים העצום, ושיתוף הפעולה המופלא בין הסרעפת, הריאות, הדם והלב — ממלאת את הלב הכרת טובה. מערכת שלמה ומשוכללת פועלת בתוכנו בשקט מוחלט, ומאפשרת לנו את עצם החיים בכל רגע ורגע.