העין — מצלמה חיה ופלא של אור

חלון אל העולם

חוש הראייה הוא אחד החושים החשובים ביותר לאדם, ובאמצעותו אנו קולטים חלק גדול מן המידע על הסובב אותנו. כל זאת מתאפשר באמצעות איבר קטן ועדין — העין — שגודלה כגודל אגוז בקירוב, ובכל זאת היא מסוגלת לקלוט אור, לזהות צבעים, להבחין בפרטים דקים ולהעריך מרחקים.

מסע האור פנימה

כדי שנראה דבר מה, אור חייב להגיע ממנו אל תוך העין. האור עובר תחילה דרך הקרנית, השכבה השקופה בחזית העין, וממשיך דרך פתח הנקרא אישון. גודל האישון משתנה לפי כמות האור: באור חזק הוא מצטמצם כדי להגן על העין, ובחושך הוא מתרחב כדי לקלוט אור רב ככל האפשר. סביב האישון מצויה הקשתית, החלק הצבעוני של העין, הקובע את צבע עיניו של האדם.

לאחר מכן עובר האור דרך העדשה, גוף שקוף וגמיש המתמקד באמצעות שרירים זעירים. העדשה מכופפת את קרני האור ומרכזת אותן אל אחורי העין, בדומה לעדשה במצלמה. בזכות גמישותה אנו יכולים להתמקד בקלות הן בעצמים קרובים והן ברחוקים.

הרשתית — המסך הקולט

בחלקה האחורי של העין שוכנת הרשתית, שכבה דקה ורגישה לאור המכסה את פנים גלגל העין. כאן מצויים תאי קולטני אור משני סוגים עיקריים: מקלות, הרגישים מאוד והאחראים בעיקר על ראייה בתאורה חלשה ובגוני אפור, ומדוכים, האחראים על ראיית הצבעים ועל חדות הפרטים באור טוב. מספרם של תאים אלה ברשתית עצום מאוד.

כאשר אור פוגע בקולטנים הללו מתרחש בהם תהליך כימי המתרגם את האור לאות חשמלי. האותות נאספים ונשלחים דרך עצב הראייה אל המוח.

הראייה מתרחשת במוח

עובדה מפתיעה היא שהעין כשלעצמה אינה "רואה". העין קולטת את האור והופכת אותו לאותות, אך התמונה האמיתית נוצרת במוח. אזור מיוחד בחלקו האחורי של המוח מקבל את האותות מן העין, מעבד אותם, מצרף אותם זה לזה, ויוצר את התמונה השלמה והברורה שאנו חווים. המוח אף משלים פרטים ומתקן עיוותים, כך שהראייה הסופית חלקה ורציפה.

שתי עיניים, עומק אחד

היותנו בעלי שתי עיניים אינו מקרי. כל עין רואה את העולם מזווית מעט שונה, והמוח משווה בין שתי התמונות. מהפרש קטן זה הוא מחשב את המרחק והעומק, ולכן אנו תופסים את העולם בתלת-ממד ולא כתמונה שטוחה. כך אנו יכולים להעריך מרחקים, להושיט יד אל חפץ במדויק ולנוע בבטחה.

שמירה והגנה

העין מצוידת באמצעי הגנה רבים. העפעפיים נסגרים במהירות בעת סכנה, הריסים מסננים אבק, והדמעות מלחלחות את פני העין, מנקות אותה ומכילות חומרים המגנים מפני זיהום. כל אלה פועלים אוטומטית בלא שניתן את הדעת.

פלא הבריאה בעין

חכמים ופילוסופים בכל הדורות ראו במבנה העין אחת ההוכחות הברורות לחכמת הבריאה. ריבוי החלקים העדינים, שיתוף הפעולה ביניהם, והדיוק שבו הופך אור פשוט לתמונה עשירה ומלאה — כל אלה מעוררים השתאות. בכל פעם שאנו פוקחים את עינינו ורואים את העולם בבירור, מתחולל בתוכנו תהליך מורכב ומופלא. ההתבוננות בכך מזמינה אותנו להכיר בטובה הגדולה שזכינו לה, ולכוון את הראייה אל דברים טובים, יפים וטהורים.