הלכות ספירת העומר — סדר הספירה, דיניה ומנהגי האבלות

מצוות ספירת העומר היא מן המצוות המקשרות בין חג הפסח לחג השבועות. במשך ארבעים ותשעה יום, מן היום השני של פסח ועד ערב שבועות, סופרים ישראל יום ביום ושבוע בשבוע, ומצפים ומתכוננים לקבלת התורה. במאמר זה נבאר את מקור המצווה, את סדר הספירה ודיניה, את דין מי ששכח לספור, ואת מנהגי האבלות הנהוגים בימים אלו. הספירה היא מצווה יומיומית הנמשכת שבעה שבועות שלמים, וייחודה בכך שהיא מלווה את האדם רצף ימים ארוך ומחייבת התמדה וזהירות שלא לשכוח.

קרבן העומר וזמן הספירה בבית המקדש

בזמן שבית המקדש היה קיים, הביאו בט״ז בניסן את קרבן העומר משעורים חדשים, ורק לאחר הבאתו הותר לאכול מן התבואה החדשה. מן היום שהובא העומר החלו לספור, ולכן נקראת הספירה על שם העומר. כיום, שאין בית מקדש, מצוות הספירה נוהגת מדברי חכמים לרוב הראשונים, ויש הסוברים שהיא נוהגת מן התורה אף בזמן הזה. התורה הדגישה שבע שבתות תמימות תהיינה, ומכאן שיש להתחיל את הספירה מתחילת הלילה, כדי שיהיו הימים שלמים ותמימים.

שורש המצווה ומקורה

נאמר בתורה וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה. מיום הבאת קרבן העומר בט״ז בניסן מתחילים לספור, וסופרים ארבעים ותשעה יום עד חג השבועות, שהוא היום החמישים. הספירה היא זכר לציפייתם של ישראל לקבלת התורה, שכשיצאו ממצרים נאמר להם שיעבדו את ה׳ על ההר, ומרוב תשוקתם ספרו את הימים עד מתן תורה.

זמן הספירה ואופנה

הזמן העיקרי לספירה הוא בתחילת הלילה, לאחר צאת הכוכבים, שכן הספירה היא של ימים שלמים. עיקרי הדינים:

• סופרים מעומדים, ומברכים תחילה על ספירת העומר ואחר כך אומרים את מספר הימים.
• מן היום השמיני ואילך מזכירים גם את מספר השבועות, כגון היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד.
• ראוי לספור מיד בתחילת הלילה, ואין להתחיל בסעודה או במלאכה חצי שעה קודם זמן הספירה.
• מי ששכח לספור בלילה, סופר ביום בלא ברכה, וממשיך בלילות הבאים בברכה.

מי ששכח יום שלם

מי ששכח לספור יום שלם, בין בלילה ובין ביום שלאחריו, ימשיך לספור בשאר הלילות בלא ברכה, מפני הספק אם מצוות הספירה היא מצווה אחת המצטרפת לכל הימים, או מצווה נפרדת בכל יום. לכן, מספק, ממשיך לספור בלא ברכה. מי שמסופק אם ספר או לא, אם נזכר בלילה — סופר בברכה.

נוסח וכוונת הספירה

מברכים אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על ספירת העומר, ואומרים את מנין הימים. יש נוהגים לומר לאחר הספירה את מזמור אלוקים יחננו ואת התפילה הריני מוכן ומזומן. ראוי לכוון קודם הספירה שבא לקיים מצוות הבורא, ולדעת את מספר היום קודם הברכה. אם בירך וטעה במנין, יחזור ויספור את המנין הנכון. הספירה צריכה להיות בפה ולא במחשבה בלבד, וצריך שהמברך ישמיע לאזניו את מה שהוא סופר.

ימי הספירה כימי הכנה ותיקון

מלבד עצם מצוות המנין, ימי הספירה נחשבים ימי הכנה לקבלת התורה וימי תיקון המידות. יצאו ישראל ממצרים בטומאה, ובמשך ארבעים ותשעה יום התעלו והיטהרו עד שנעשו ראויים לקבל את התורה. עיקרי הרעיון:

• כל יום מימי הספירה הוא הזדמנות לתיקון מידה מן המידות ולעלייה רוחנית.
• ראוי בימים אלו להוסיף בלימוד התורה ובתיקון המעשים, שכן הם ימי הכנה למתן תורה.
• יש הנוהגים ללמוד בימים אלו את מסכת אבות, שעניינה תיקון המידות ודרך ארץ.

לכן נהגו רבים לומר לאחר הספירה תפילה שיזכו לתיקון הנפש, ולראות בספירה לא רק מנין ימים אלא מסע של צמיחה רוחנית לקראת קבלת התורה.

מנהגי האבלות בימי הספירה

בימי הספירה נהגו מנהגי אבלות, זכר לתלמידי רבי עקיבא שמתו בתקופה זו לפי שלא נהגו כבוד זה בזה. עיקרי המנהגים:

• אין נושאים נשים בימי האבלות (חוץ מל״ג בעומר ומן הימים שאין נוהגים בהם אבלות לפי המנהגים השונים).
• אין מסתפרים ומגלחים בימי האבלות.
• נמנעים משמיעת כלי זמר ומריקודים של שמחה.
• נוהגים שלא לברך שהחיינו על בגד חדש לדעת חלק מן הפוסקים, ויש מקילים.

חילוקי המנהגים בזמן האבלות

יש מנהגים שונים בפרטי ימי האבלות: יש הנוהגים אבלות מפסח עד ל״ג בעומר, ויש הנוהגים מראש חודש אייר ואילך. ל״ג בעומר עצמו הוא יום שמחה שבו פוסקים מנהגי האבלות, שכן בו פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות, וכן הוא יום הילולת רבי שמעון בר יוחאי. כל אדם ינהג כמנהג אבותיו וכהוראת רבותיו, ואין לשנות ממנהג המקום.

שאלות נפוצות

האם אפשר לספור לפני צאת הכוכבים

לכתחילה סופרים לאחר צאת הכוכבים. בשעת הדחק, כגון בבין השמשות של ליל שבת, יש מקילים לספור לאחר השקיעה, אך עדיף להמתין לצאת הכוכבים כשאפשר.

מי שאמר את מנין הימים לחברו לפני שספר

מי שנשאל על ידי חברו כמה סופרים היום, לא יאמר את המנין המדויק, אלא יאמר אתמול היה כך וכך, כדי שלא יפסיד את הברכה, שהרי אם יאמר את מנין היום כבר יצא ידי חובה ולא יוכל לברך.

מה הדין בספירה בין השמשות של שבועות

ספירת העומר נמשכת עד ליל שבועות, אך את היום האחרון סופרים בליל מ״ט. אין מברכים על הספירה בליל החג עצמו, שכן זמן הספירה כבר הסתיים בערב החג.

סיכום

ספירת העומר היא הזדמנות יומיומית להתעלות רוחנית ולציפייה לקבלת התורה. שבע השבתות הן ימי הכנה ותיקון המידות, ומנהגי האבלות שבהן מזכירים לנו את חשיבות אהבת הבריות והכבוד ההדדי. ראוי להקפיד על הספירה בכל לילה בזמנה ובברכתה, ולנצל ימים אלו לצמיחה בעבודת ה׳ ובתיקון המידות, עד שנזכה לחוג את חג מתן תורה מתוך שמחה וטהרה.