הכשרת הכבד בצלייה: מדוע אין מולחים כבד כדרך הבשר

הכבד שונה משאר חלקי הבשר. כמות הדם שבו רבה מאוד, והוא ספוג בדם יותר מכל איבר אחר. משום כך קבעו חכמים שאין הכבד ניתר במליחה רגילה כשאר הבשר, אלא יש להכשירו בצלייה על האש, שכוח האש מוציא את הדם הרב שבו.

מדוע מליחה אינה מועילה לכבד

הכלל בהכשרה הוא שמלח מוציא את הדם הבלוע. אולם בכבד, ריבוי הדם גדול כל כך עד שהמלח אינו יכול להוציאו כראוי. לכן הצריכו חכמים צלייה דווקא, שכן האש שואבת ומוציאה את הדם בעוצמה הנדרשת. דין זה מיוחד לכבד מחמת טבעו עתיר הדם.

• הכבד ספוג בדם רב מכל איבר אחר.
• המלח אינו מספיק להוצאת דם בכמות כזו.
• הצלייה על האש מוציאה את הדם הרב.

הכנת הכבד לצלייה

לפני הצלייה יש לחתוך את הכבד או לחורצו, ויש שנהגו לחתוך אותו שתי וערב, כדי שהדם יוכל לזוב ולצאת. כמו כן נהגו להדיח את הכבד תחילה ולמלוח עליו מעט מלח לפני הצלייה או בשעת הצלייה. החיתוך והחריצה מאפשרים לדם לצאת מתוך הכבד בעת הצלייה.

אופן הצלייה

צולים את הכבד על האש, באופן שהאש פועלת עליו ומוציאה את הדם. יש להקפיד שהצלייה תהיה על גבי אש או גחלים, ולא בתוך כלי שבו מצטבר הדם הנפלט. נהגו לצלות את הכבד על שיפוד או רשת, כך שהדם זב ונופל ואינו חוזר אל הכבד. לאחר הצלייה מדיחים את הכבד.

• צולים על אש או גחלים, לא בכלי אטום.
• הדם זב מן הכבד ואינו חוזר אליו.
• לאחר הצלייה מדיחים את הכבד.

כבד שנתבשל בלא צלייה

כבד שנתבשל בלא שנצלה תחילה כדין, נכנס לדין מיוחד ויש לברר את ההלכה לגביו ולגבי הכלי שבו נתבשל. אין להקל בכך מסברה, שכן מדובר באיסור דם. כמו כן, כלים שבהם נצלה הכבד צריכים בירור בנוגע לשימוש בהם.

הכשרת הכבד בצלייה היא דין מיוחד הנובע מטבעו עתיר הדם. ההקפדה על צלייה כדין מבטיחה שהכבד ניתר באכילה כראוי. במקרים של ספק באופן הצלייה, בחיתוך הכבד או בכלי שבו נצלה, יש לברר את הדין. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.