ההשגחה והבחירה — ה' משגיח על העולם והאדם בעל בחירה

מן היסודות החשובים בעבודת ה' ובאמונה הוא ההכרה בהשגחת ה' על העולם, ולצידה ההכרה בבחירה החופשית שנתן ה' לאדם. שני יסודות אלו עומדים יחד, ולכאורה יש ביניהם מתח, אך חכמי ישראל ביארו את היחס שביניהם.

ההשגחה היא ההכרה שה' אינו עוזב את העולם לאחר שבראו, אלא משגיח עליו ומנהיגו בכל עת. נאמר "עיני ה' אל צדיקים" (תהלים לד), ופסוקים רבים מבטאים את השגחת ה' על בריותיו. אמונה זו היא יסוד לכל עבודת ה', שכן בלעדיה אין משמעות לתפילה, לשכר ולעונש.

הבחירה החופשית

הרמב"ם מקדיש לבחירה החופשית מקום מרכזי, וכותב בלשון ברורה: "רשות לכל אדם נתונה, אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו". יסוד זה הוא עמוד גדול בתורה ובמצווה, שכן בלעדיו לא היה מקום לשכר ולעונש.

הרמב"ם מדגיש שאל יעלה על הדעת מה שאומרים הטיפשים, שה' גוזר על האדם מתחילת בריאתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן, אלא כל אדם ראוי להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כירבעם, חכם או סכל, ואין מי שכופהו או גוזר עליו. נאמר "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב" (דברים ל), ללמד שהבחירה בידי האדם.

נקודות יסוד בעניין הבחירה

• האדם בעל בחירה גמורה במעשיו, בין לטוב בין לרע.
• על יסוד הבחירה עומדים כל השכר והעונש, שאם אין בחירה אין מקום לגמול.
• התשובה אפשרית מתוך הבחירה, שהאדם יכול בכל עת לשוב ולתקן את דרכיו.

הרמב"ם מבאר שיסוד הבחירה הוא עיקר גדול, והוא עמוד התורה והמצווה, שכן בלעדיו לא היה טעם לכל הציוויים ולכל ההבטחות שבתורה.

הקושיה הגדולה ויישובה

שואלים: והרי ה' יודע מראש כל מה שיהיה, ואם כן כיצד האדם בן חורין לבחור? הרי אם ידע ה' שיהיה צדיק, הכרח הוא שיהיה צדיק? קושיה זו עמוקה מאוד, והרמב"ם עצמו מתייחס אליה. הוא מבאר שידיעת ה' אינה כידיעת האדם. אצל האדם הידיעה נפרדת מן הדבר הידוע, אך אצל ה' הוא ויודעו ודעתו אחד, ואין דעתנו יכולה להשיג עניין זה לאמיתו.

הרמב"ם מסיים שאין בכוח דעתו של אדם להשיג דבר זה על בוריו, אך הכלל ברור: ה' יודע הכול, ועם זאת האדם בעל בחירה. שני היסודות אמת, אף שהיישוב המלא ביניהם נשגב מהשגתנו. זו דוגמה לכך שיש עניינים באמונה שהאדם מכיר באמיתתם אף שאינו משיג את עומקם.

השפעת היסודות על עבודת ה'

ההכרה בהשגחה ובבחירה מעצבת את כל גישת האדם לחייו. מצד אחד, הוא יודע שה' משגיח עליו, ולכן בוטח בו ומתפלל אליו. מצד שני, הוא יודע שהבחירה בידו, ולכן נושא באחריות למעשיו ואינו תולה אותם בגזרה. שילוב זה מביא את האדם לעבודת ה' מתוך אחריות, מתוך ביטחון, ומתוך הכרה שמעשיו חשובים ומשפיעים.

נמצא שההשגחה והבחירה הם מיסודות האמונה. ה' משגיח על העולם ומנהיגו, ולצד זה נתן לאדם בחירה חופשית מלאה, שעליה עומדים השכר והעונש והתשובה. היחס המדויק שבין ידיעת ה' לבחירה נשגב מהשגתנו, אך שני היסודות אמת.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.