ברכת האירוסין — נוסחה, מי מברך ומתי

בסדר החופה, קודם שמקדש החתן את הכלה, מברכים את ברכת האירוסין. ברכה זו נתקנה על עצם מצוות הקידושין, והיא פותחת את המעמד. הבנת תוכנה וגדריה חשובה הן לחתן והן למסדר הקידושין.

תוכן הברכה

ברכת האירוסין כוללת ברכה על היין ולאחריה את גוף הברכה, שעניינה קדושת ישראל וההבחנה בין המותר לאסור באישות. בברכה אנו מודים על שקידש הקדוש ברוך הוא את עמו ישראל וציווה אותנו על העריות, ואסר עלינו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה וקידושין. כך מבטאת הברכה את קדושת חיי האישות בישראל ואת הגבולות שהציבה התורה.

• הברכה נאמרת על כוס יין, כדרך ברכות חשובות הנאמרות על הכוס.
• לאחר הברכה טועמים מן היין, ונהגו להשקות גם את החתן והכלה.
• הברכה נאמרת לפני נתינת הטבעת, שהיא מעשה הקידושין עצמו.

מי מברך

מן הדין יכול החתן עצמו לברך את ברכת האירוסין, שכן המצווה מוטלת עליו. אולם נהגו ברוב המקומות שאדם אחר — לרוב הרב המסדר את הקידושין — מברך את הברכה, וזאת מטעמים שונים: כדי שלא יתבייש חתן שאינו בקי, וכדי לכבד את המעמד בתלמיד חכם. מנהג זה דומה למה שמצינו בברכות נוספות שאחד מברך והשאר יוצאים ידי חובתם בשמיעה.

דין הברכה כברכת המצוות

ברכת האירוסין נושאת אופי של ברכה על מצווה, ולכן ראוי שתיאמר סמוך למעשה הקידושין ככל האפשר, בלא הפסק מיותר. עם זאת יש בה גם אופי של שבח והודאה על קדושת ישראל, ולכן נוסחה ארוך משאר ברכות המצוות הקצרות.

• יש להקפיד שהברכה תיאמר קודם הקידושין, ולא לאחריהם.
• נהגו שהמברך אוחז את הכוס בשעת הברכה.
• ראוי שהעדים והקהל יקשיבו ויענו אמן.

הבדלי מנהגים בנוסח

קיימים הבדלי נוסח קלים בין עדות ישראל בנוסח ברכת האירוסין ובחתימתה, כדרך שמצינו הבדלי נוסח רבים בין אשכנז לספרד ולשאר עדות. אין בהבדלים אלו כדי לפסול, וכל עדה נוהגת כמסורת אבותיה. ראוי שמסדר הקידושין ינהג כפי נוסח החתן והקהילה שבה נערכת החופה, או לפי הוראת רב המקום.

ברכת האירוסין היא הפתח לכל מעמד החופה, והיא מזכירה לחתן ולכלה שחיי האישות בישראל הם חיים של קדושה ושל גבולות שקבעה התורה. מתוך הכרה זו ראוי לגשת אל המעמד ביראה ובשמחה כאחד.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.