ביטחון בה': לסמוך מבלי לדאוג

מהו ביטחון

ביטחון בה' הוא אחת המידות היסודיות בעבודת הבורא, אך גם אחת המובנות פחות. רבים מבלבלים בין ביטחון ובין אמונה, ואף שהשניים קשורים, יש ביניהם הבדל. האמונה היא ההכרה שיש בורא המנהיג את העולם. הביטחון הוא הצעד הבא: ההסתמכות המעשית עליו, השלכת היהב על הבורא מתוך אמון שהוא ידאג לי. אדם יכול להאמין בבורא ובכל זאת לחיות בדאגה מתמדת. הביטחון הוא מה שהופך את האמונה למנוחת נפש.

ביטחון אינו עצלות

טעות נפוצה היא לחשוב שהביטחון פוטר את האדם מן המאמץ. כביכול, אם הכול בידי שמים, מדוע שאשתדל? אך התורה מלמדת אחרת. על האדם מוטל לעשות את חלקו, להשתדל ולפעול כפי יכולתו. הביטחון אינו בא במקום ההשתדלות, אלא משנה את היחס אליה. האדם משתדל, אך אינו תולה את התוצאה בהשתדלותו בלבד. הוא יודע שההשתדלות היא חובתו, אך ההצלחה תלויה בברכת ה'.

ההבדל הזה הוא מהותי. אדם ללא ביטחון חי במתח מתמיד, משום שהוא מרגיש שהכול תלוי בו ושכל כישלון הוא אסון. אדם בעל ביטחון עושה את שלו במסירות, אך משחרר את התוצאה לידי הבורא. הוא נח ממתח הדאגה, משום שהוא יודע שאינו לבדו.

החופש שבביטחון

הביטחון מעניק לאדם חופש פנימי עצום. הדאגה היא כבדה: היא תופסת מקום בלב, גוזלת שינה, מקלקלת את ההווה בחששות מן העתיד. הביטחון משחרר מן הנטל הזה. כשאדם בוטח שמי שברא אותו דואג לו, הוא יכול לחיות את ההווה במלואו, מבלי שהעתיד הלא נודע ירעיל את שלוותו.

אין הכוונה שאדם בעל ביטחון אינו חש דאגה כלל. הדאגה היא רגש אנושי טבעי. אך הביטחון נותן כלי להתמודד עמה. כשהדאגה עולה, האדם נזכר שהוא מסור בידי בורא רחום, ומפנה אליו את משאו. כך הדאגה אינה משתלטת עליו אלא נמסרת למי שיכול באמת לשאת אותה.

על מי בוטחים

איכותו של הביטחון תלויה במי שבוטחים בו. אדם הבוטח בכוחו שלו, בכספו או בקשריו, בוטח על יסוד רעוע, שכן כל אלה עלולים להתערער. הביטחון בבורא שונה במהותו, משום שהוא נשען על מי שאינו משתנה, שאינו מוגבל ושאוהב את בריותיו. כשאדם משעין את ביטחונו על יסוד איתן כזה, ביטחונו יציב גם כשהנסיבות החיצוניות משתנות.

זוהי גם הסיבה שהביטחון אינו תלוי בתנאים. אדם יכול להיות בטוח גם כשמצבו קשה, משום שביטחונו אינו בנוי על המצב אלא על הבורא. דווקא בשעות קשות מתגלה עוצמתו של הביטחון, כשהוא מחזיק את האדם כאשר כל שאר המשענות נשמטות.

ביטחון וההשגחה

בלב הביטחון עומדת ההכרה בהשגחה הפרטית: האמונה שהבורא משגיח על כל פרט ופרט, ושאין דבר המתרחש במקרה. כשאדם מפנים שמה שקורה לו אינו אקראי אלא מכוון בחכמה ובחסד, ביטחונו מתחזק. הוא יודע שגם מה שנראה לו רע ברגע זה, נמצא תחת השגחה אוהבת, ושסופו להתברר לטובה, אם בעולם הזה ואם מעבר להבנתו.

בניית הביטחון

הביטחון, כמו כל מידה, נבנה בהדרגה. דרך אחת לחזק אותו היא לזכור חסדים מן העבר. כשאדם נזכר כיצד נעזר בעבר בשעות קשות, קל לו יותר לבטוח שייעזר גם עתה. דרך נוספת היא התפילה, שבה האדם פונה אל הבורא ומבטא בפועל את הסתמכותו עליו. ככל שהקשר חי יותר, כך הביטחון איתן יותר.

גם ההתבוננות מסייעת. אדם המתבונן כיצד הבורא זן ומפרנס את כל ברואיו, מן הגדול ועד הקטן, לומד לבטוח שגם בו לא ישכח. הביטחון הוא מתנה הפותחת את הדרך לחיים של שלווה. הוא אינו מבטיח שהכול יהיה קל, אך הוא מבטיח שלעולם לא נהיה לבד.