בחירה חופשית והשגחה: בין רצון האדם להנהגת הבורא

שתי אמיתות יסוד

במחשבת ישראל ניצבות זו לצד זו שתי אמיתות יסוד שלכאורה נראות כסותרות. מצד אחד, האדם הוא בעל בחירה חופשית, ובידו לבחור בטוב או ברע. מצד שני, הבורא יודע הכול, משגיח על העולם ומנהיגו. כיצד מתיישבת ידיעת הבורא את העתיד עם חירותו של האדם לבחור? שאלה זו העסיקה את גדולי ישראל לאורך הדורות.

הבחירה החופשית היא יסוד הכרחי לכל מערכת המצוות. אילו לא היה האדם חופשי לבחור, לא היה מקום לשכר ולעונש, לציווי ולתביעה מוסרית. התורה מציבה זאת במפורש: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב... ובחרת בחיים". עצם הקריאה לבחור מעידה שהבחירה נתונה בידי האדם.

חירות מול קביעות

הרמב"ם הקדיש לסוגיה זו דברים חשובים. הוא קבע שהבחירה החופשית היא עיקר גדול ועמוד התורה והמצווה, ושלל כל תפיסה שלפיה גורל האדם נחרץ מראש באופן הכופה עליו את מעשיו. כל אדם, לדבריו, יכול להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כירבעם, חכם או סכל. אין דבר הכופה אותו לכאן או לכאן, אלא הוא עצמו, מדעתו, נוטה לדרך שיחפוץ.

באשר לשאלה כיצד ידיעת הבורא אינה שוללת את הבחירה, השיב הרמב"ם שידיעת הבורא אינה כידיעת האדם. אנו והשגתנו קצרים מלהבין את מהות ידיעתו, שכן ידיעתו והוא עצמו אחד הם. לכן אין להקיש מידיעת בשר ודם, שהיא חיצונית למאורע, אל ידיעת הבורא. ידיעה זו אינה כופה את המעשה, אף שהיא קודמת לו.

ההשגחה הפרטית

לצד הבחירה ניצבת אמונת ההשגחה — שהבורא משגיח על בריותיו. במחשבת ישראל יש דרגות בהשגחה. רבים מן ההוגים סברו שההשגחה הפרטית, המדוקדקת, מתלווה לאדם כפי קרבתו לבוראו: ככל שאדם דבק יותר בהשגת אמת ובמעשים טובים, כן גוברת עליו ההשגחה. כך נקשרים הבחירה וההשגחה: בחירותיו של האדם משפיעות על מידת ההשגחה השורה עליו.

הכול בידי שמים

חז"ל ניסחו עיקרון ידוע: "הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים". כלומר, נסיבות חייו של האדם — בריאותו, מצבו, סביבתו — נתונות במידה רבה להנהגת שמים, אך בחירתו המוסרית, האם ילך בדרך הטוב או הרע, נתונה בידו בלבד. אפילו הבורא, כביכול, אינו כופה על האדם את יראתו. זהו תחום ששמור כל כולו לחירות האדם.

עיקרון זה מציב איזון מדויק. האדם אינו אחראי לכל מה שקורה לו, אך הוא אחראי באופן מלא לדרך שבה הוא בוחר להגיב, לעמדתו המוסרית ולמעשיו. כך נשמרת גם הענווה — ההכרה שלא הכול בידינו — וגם האחריות — ההכרה שעיקר העיקרים, הבחירה בטוב, מסור בידינו.

השלכות מעשיות

לאיזון זה השלכות מעשיות עמוקות. מצד אחד, האדם נדרש להשתדל, לפעול ולבחור בטוב, ולא לתלות הכול בגורל. מצד שני, עליו לבטוח שהתוצאות אינן כולן בידיו, ולקבל את הנהגת הבורא מתוך אמונה. שילוב זה בין השתדלות לביטחון הוא מסימני ההיכר של עבודת השם השלמה.

סיכום

הבחירה החופשית וההשגחה אינן סותרות אלא משלימות. האדם חופשי לבחור את דרכו המוסרית, ובכך נושא באחריות מלאה למעשיו. בה בעת, הבורא יודע, משגיח ומנהיג, באופן שאינו כופה את הבחירה. ההכרה בשתי אמיתות אלו מעצבת חיים של אחריות מזה וענווה מזה, של מאמץ אנושי ושל אמון בהנהגה האלוקית.