בחירה חופשית: היכולת שמעניקה משמעות לכל מעשה

בחירה חופשית היא אחד היסודות המרכזיים בהשקפת העולם היהודית. המשמעות הפשוטה שלה היא שלאדם נתונה היכולת לבחור בין טוב לרע, בין דרך אחת לדרך אחרת, ושבחירתו אינה כפויה עליו מראש. בלא יכולת זו, היה האדם דומה ליצור פועל לפי תכנות מובנה, ולא היה מקום לדבר על אחריות, על שבח או על גנאי.

מקור הרעיון בתורה

התורה פונה אל האדם בלשון של ציווי ובחירה. כאשר נאמר 'ובחרת בחיים', יש בכך פנייה אל אדם שביכולתו באמת לבחור. אילו הכול היה קבוע מראש, לא היה טעם לבקש ממנו לבחור. עצם הקריאה להליכה בדרך מסוימת מניחה שהאדם יכול גם לסטות ממנה, ושהבחירה תלויה בו.

הרמב"ם והדגשת חירות הרצון

הרמב"ם בהלכות תשובה מדגיש בלשון ברורה שרשות נתונה לכל אדם. כל אדם יכול להיות צדיק כמשה רבנו או רשע, חכם או סכל. אין כוח חיצוני המכריח אותו לכאן או לכאן. עיקרון זה, לדבריו, הוא עמוד גדול והוא יסוד התורה והמצווה, שכן בלעדיו לא היה מקום לשכר ולעונש. אם האדם אינו בוחר באמת, מדוע יבוא עליו עונש על מעשה שלא היה תלוי בו, ומדוע יזכה לשכר על דבר שנכפה עליו.

בחירה חופשית מול ידיעת הבורא

אחת השאלות העתיקות היא כיצד מתיישבת בחירת האדם עם כך שהבורא יודע מראש את העתיד. אם ידוע מה יבחר האדם, האם נותר מקום אמיתי לבחירה. אצל הוגים שונים נאמרו דרכים שונות בעניין. דרך מרכזית, המופיעה אצל הרמב"ם, היא שידיעת הבורא אינה כידיעת בשר ודם, ואין אנו מסוגלים להשיג את אופן ידיעתו. לפיכך אין סתירה בין הידיעה לבחירה, אף שאיננו יורדים לעומק הדבר. חשוב להדגיש שהדברים נאמרים כאן באופן כללי, וכל אחד יכול להעמיק בהם במקורות עצמם.

נקודת הבחירה בחיי היום-יום

הבחירה החופשית אינה מתבטאת רק בהכרעות גדולות וגורליות, אלא גם בעשרות הכרעות קטנות לאורך היום. בכל רגע עומד האדם מול אפשרויות שונות: כיצד להגיב, כיצד לדבר, האם להתאמץ או להתעצל. רעיון מקובל הוא שלכל אדם יש את 'נקודת הבחירה' שלו, המקום שבו ההכרעה באמת קשה ושקולה עבורו. דברים שהם מובנים מאליהם אצל אדם אחד, עשויים להיות מאבק אמיתי אצל אחר.

• בחירה אינה רק במעשים, אלא גם ביחס הפנימי ובמחשבה.
• ככל שאדם מתרגל לבחור בטוב, הבחירה נעשית קלה יותר.
• ההכרה שהבחירה בידנו מטילה אחריות, אך גם מעניקה כבוד וערך לאדם.

המשמעות שבחירה מעניקה

החירות לבחור היא שמעניקה לחיי האדם את משמעותם. בזכותה כל מעשה טוב הוא הישג אמיתי, פרי מאמץ והכרעה, ולא תוצאה אוטומטית. כך מתאפשרת צמיחה, תיקון ושינוי. האדם אינו כבול לעברו ואינו נידון להישאר במקומו, אלא יכול בכל עת לבחור מחדש בדרך טובה יותר. זוהי אחת המתנות הגדולות שביסוד תפיסת האדם ביהדות.