אמירת הסליחות — מתי מתחילים, סדר האמירה ודיניה

הסליחות הן תפילות בקשת רחמים וסליחה, שנהגו ישראל לאמרן בימי הרצון הסמוכים לראש השנה וביום הכיפורים. עיקרן בקשת מחילה על העוונות ועוררות הלב לתשובה, ובמרכזן עומדת אמירת שלוש עשרה מידות הרחמים. מנהג הסליחות קדום, והוא מן ההכנות החשובות ביותר לימים הנוראים.

זמן תחילת הסליחות — אשכנז וספרד

בעניין זה נחלקו המנהגים בין הקהילות:

• בני ספרד ועדות המזרח נוהגים לומר סליחות מראש חודש אלול, ויש המתחילים מב' אלול, ואומרים אותן בכל ימי החודש עד יום הכיפורים.
• בני אשכנז נוהגים להתחיל סמוך לראש השנה. אם ראש השנה חל ביום חמישי או שבת, מתחילים במוצאי שבת שלפניו. ואם ראש השנה חל ביום שני או שלישי, מקדימים למוצאי השבת שלפני כן, כדי שיאמרו סליחות לכל הפחות ארבעה ימים קודם ראש השנה.

הטעם שמקפידים בני אשכנז על ארבעה ימים לפחות הוא, על פי מה שהביאו הפוסקים, כנגד הקרבן שהיה טעון ביקור ארבעה ימים קודם הקרבתו; וכן רומז הדבר שהאדם מקדיש ימים אחדים לבדיקת מעשיו לפני יום הדין.

אמירת הסליחות בציבור

עיקר אמירת הסליחות נתקנה להיאמר בציבור, ובמיוחד אמירת שלוש עשרה מידות, שהיא כדבר שבקדושה ואין אומרים אותה ביחיד אלא בעשרה. נפסק שאם אין מניין, היחיד אומר את שלוש עשרה המידות בטעמי המקרא, כקורא בתורה, ולא כנוסח של תפילה ובקשה. נמצא שמי שאומר סליחות ביחידות, ידלג על קטעי הארמית ועל עיקר נוסח שלוש עשרה המידות כתפילה, או יאמרן בדרך קריאה בלבד.

מעמד שליח הציבור ותפקידו

שליח הציבור לסליחות הוא העובר לפני התיבה ומוביל את הציבור בבקשת הרחמים. ראוי שיהיה אדם הגון, ירא שמים, רצוי לציבור, ומכובד. נהגו לבחור לכך אנשים שתפילתם מתקבלת. שליח הציבור פותח כל פיוט ואומר את שלוש עשרה המידות עם הקהל. בקהילות רבות נהגו שהציבור אומר את שלוש עשרה המידות תחילה בקול, ואחר כך חוזר עליהן שליח הציבור.

זמן אמירת הסליחות הראוי

הזמן המובחר לאמירת הסליחות הוא באשמורת הבוקר, סמוך לעלות השחר, שהיא עת רצון. נהגו רבים לקום באשמורת ולומר סליחות לפני תפילת שחרית. מי שאינו יכול לקום באשמורת, יכול לומר סליחות אחר חצות הלילה. אולם יש להקפיד שלא לומר סליחות לפני חצות הלילה, מפני שאמירת שלוש עשרה מידות והבקשות שייכת לזמן שמשמש עת רחמים, ומחצות הלילה ואילך הוא זמן זה.

• לכתחילה — באשמורת הבוקר, סמוך לעלות השחר.
• אם אין באפשרותו — לאחר חצות הלילה.
• אין לומר סליחות בתחילת הלילה, לפני חצות.

כוונת הלב באמירה

עיקר הסליחות אינו באמירת המילים בלבד, אלא בעוררות הלב לתשובה ובחרטה אמיתית. הפיוטים והבקשות נועדו לרכך את הלב, לעורר את האדם להכיר בחטאיו ולקבל על עצמו לתקן את דרכיו. אמירת סליחות במהירות ובלא כוונה מאבדת את עיקר תכליתן. לפיכך ראוי לאדם לומר את הסליחות במתינות, ולהתבונן במשמעות הדברים, ובפרט בעת אמירת הווידוי ושלוש עשרה המידות.

נמצא שכל סדר הסליחות הוא בית מדרש להכנת הנפש לימים הנוראים, ובו האדם מתרגל את עצמו לבקש רחמים ולהכיר בקטנותו לפני בוראו. ככל שיאמר אותן בכובד ראש ובכוונה, כן יזכה להיכנס לראש השנה כשליבו מוכן ומזומן.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.