איסור גזל המתנות וקדימת ההפרשה — הזהירות שלא ליהנות מן הטבל

יסוד גדול בדיני המתנות הוא שאסור ליהנות מן הדבר קודם שהופרשו ממנו המתנות, וכן אסור לעכב את המתנות מן הכהן ומן הלוי. בכך נכללים שני איסורים חמורים: איסור אכילת טבל, ואיסור גזל השבט.

איסור אכילת טבל

תבואה או פירות שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות נקראים 'טבל', ואסורים באכילה. האוכל טבל עובר באיסור חמור, ככתוב 'ולא יחללו את קודשי בני ישראל'. לכן:

• אסור לאכול אפילו אכילת עראי מתבואה שנתחייבה בהפרשה עד שיפריש.
• הקונה פירות שאינם מעושרים חייב לעשר קודם אכילה.
• אף טעימה כלשהי אסורה מן הטבל.

הקדמת ההפרשות כסדרן

יש סדר קבוע בהפרשות: תחילה תרומה גדולה, אחר כך מעשר ראשון ללוי, וממנו תרומת מעשר לכהן, ואחר כך מעשר שני או מעשר עני לפי השנה. המקדים מתנה לחברתה שלא כסדר — אף שיש בכך פרטים, ראוי להפריש כסדר הראוי. בזמן הזה עושים את כל הסדר בנוסח קצר.

איסור עיכוב המתנות מן הכהן והלוי

לאחר שהפריש אדם את המתנות, אסור לו לעכבן בידו ולא לתתן לכהן או ללוי הראויים. המעכב מתנות עובר על גזל השבט, ויש בכך עוון חמור. במתנות שהן ממון הכהן, כמתנות זרוע לחיים וקיבה, ברור שאסור לעכבן. במתנות שהן ספק או מנהג, יש לברר את חובת הנתינה.

זהירות מעשית כיום

כיון שרוב המתנות שבקדושה אינן נאכלות בזמן הזה, עיקר הזהירות המעשית היא בשני דברים: להפריש כראוי כדי להתיר את הטבל באכילה, ולתת את המתנות שהן חולין — כמתנות הבהמה — לכהן כדינן. הקונה מצרכים מעושרים בהשגחה מהימנה יוצא ידי חובה, אך הגדל בעצמו או הקונה ממקור שאינו מעושר חייב להפריש.

• הקפד להפריש קודם אכילה מכל גידול החייב.
• אל תעכב מתנה שהיא ממון הכהן.
• בספק — הימנע מן ההנאה עד שתברר.

פרטי איסור הטבל וסדר ההפרשות וחיובי הנתינה מרובים ודקים. לכן למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.