
סדר עבודת יום הכיפורים מלמד שאף בקודש הקודשים נכנסים בענווה, ולא כל עת.
אחר מות שני בני אהרן מזהיר ה' את אהרן: "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ב). לא בכל עת — אלא ביום אחד בשנה, ביום הכיפורים, ובסדר מדויק. הקרבה הגדולה ביותר דורשת את הזהירות הגדולה ביותר. דווקא משום שהמקום קדוש כל כך, אין נכנסים אליו בקלות ראש.
הכהן הגדול, שכל ימות השנה לבוש זהב ותכלת, נכנס ביום הכיפורים בבגדי לבן פשוטים. אין קטגור נעשה סנגור — אין הזהב שהזכיר את העגל ראוי להיכנס לפני ולפנים. ביום הסליחה הכל חוזר אל הפשטות, אל הענווה, אל הלובן.
כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ (ויקרא טז, ל)
חתם רבי עקיבא: "לפני ה' תטהרו" — מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים. יום הכיפורים מכפר על העבירות שבין אדם למקום; אך על העבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו. הטהרה אינה רק עניין שבין האדם לבוראו אלא תלויה בתיקון יחסיו עם הבריות.
וכאן בא איסור אכילת הדם: "כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא". התורה מקדשת את החיים ומלמדת יראת כבוד כלפי הנפש. גם בשעה שמותר לאכול בשר, יש גבול וכבוד. הקדושה היא היכולת לרסן, לדעת היכן עובר הקו.
פרשת שבוע
פרשת שבוע
פרשת שבוע
פרשת שבועסיכום פרשת קרח עם מקורות: "כי כל העדה כלם קדשים", ניסיון הקטורת, "ותפתח הארץ את פיה", בני קרח שעשו תשובה, "ולא יהיה כקרח וכעדתו", המטה שפרח ועשרים וארבע מתנות כהונה.
מערכת להתענג · 07.10.26 · 9 ד׳
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק