סוד האות ע״ין — הראייה הפנימית

האות עי״ן היא השש עשרה שבאותיות האלף בית, ושמה הוא גם שם האיבר שבו רואה האדם את עולמו. חכמינו לימדונו כי הראייה אינה רק פעולה גשמית של הגוף, אלא כח פנימי של הנפש. מה שאדם בוחר לראות, וכיצד הוא מסתכל על המציאות הסובבת אותו — זהו מהותה של האות עי״ן. הכתב מעמיד את הראייה כשער עמוק אל עבודת הלב ואל תיקון המידות, ומגלה שהעין היא ראי הנפש הפנימית.

צורת האות ושמה

שם האות עי״ן הוא כשם העין הרואה, ובזה נרמז שכל עניינה הוא כח ההסתכלות. חכמים בספר יצירה מנו את האות עי״ן בין האותיות שבהן נבראו כוחות ומידות שונות בעולם ובאדם. יש מפרשים שצורת העי״ן רומזת לשני מבטים היוצאים ומתאחדים לנקודה אחת, ללמדך שיש בעין כח כפול — לראות בעין טובה או בעין רעה. שני קווים היורדים אל בסיס אחד מלמדים שהאדם רואה בשתי עיניו אך צריך לאחד את מבטו לכיוון אחד של טוב. הראייה תלויה ברצון הפנימי, ולכן היא נמצאת בבחירת האדם.

מספר האות — שבעים

גימטריית האות עי״ן היא שבעים, ומספר זה טעון משמעות עמוקה. שבעים נפש ירדו למצרים, שבעים אומות בעולם, ושבעים זקנים ישבו עם משה רבנו בסנהדרין. יותר מכל, אמרו חז״ל כי יש שבעים פנים לתורה. כשם שהעין רואה, כך התורה נראית בשבעים אופנים של הבנה, וכל פנים ופנים הם דברי אלוקים חיים. מכאן שהעי״ן איננה מצמצמת את הראייה אלא מרחיבה אותה — מי שזוכה לעין פנימית מיטהרת רואה עומק על גבי עומק בדברי תורה, ומגלה בכל פסוק רבדים חדשים של אור. ריבוי הפנים אינו סתירה אלא עושר, שהרי מקורם אחד.

עין טובה ועין רעה

אמרו רבותינו במסכת אבות כי עין טובה היא מדרכו של תלמידו של אברהם אבינו, ואילו עין רעה היא מדרכו של בלעם הרשע. הרי שהראייה מגלה את פנימיות האדם ואת שורש נשמתו. בעל העין הטובה שמח בחלקו ובחלק זולתו, ואילו בעל העין הרעה מקנא ומצר בטובת אחרים. עוד אמרו חכמים כי עין רעה מזקת ומוציאה את האדם מן העולם, לפי שהיא נובעת מקנאה ומתאווה שאין להן שובע. תיקון האות עי״ן הוא לחנך את המבט שיהיה טוב, נדיב ומאמין בהשגחת הבורא.

הראייה הפנימית

הראייה החיצונית מגבילה את האדם למה שנמצא לפניו, אך הראייה הפנימית מאפשרת לראות את יד ה׳ שבכל דבר. בעלי המוסר לימדו כי אדם יכול לראות את אותו מאורע עצמו בשתי דרכים הפוכות — אחד רואה בו חסד ואחד רואה בו רק חסרון. העין הטובה מולידה שמחה, הכרת הטוב וביטחון, ואילו העין הרעה מולידה קנאה, תרעומת ועצבות. תיקון האות עי״ן הוא לזכך את המבט, עד שהאדם יראה בעיניו את אור הבורא הפרוש על כל הבריאה.

לקח למעשה

מן האות עי״ן נלמד לשמור על עין טובה. כשאדם מסתכל על חברו, ילמד לראות את מעלותיו ולא את חסרונותיו, ולדון אותו לכף זכות. כשמביט בעולמו של הקב״ה, יראה את הברכה הפרוסה עליו ולא את החסר. עבודה מעשית היא להרגיל את הלשון להודות, ואת המחשבה לחפש את הטוב. כך מיתקנת הראייה מבחוץ ומבפנים כאחד.

מי שזוכך את מבטו רואה שבעים פנים של טוב בכל דבר.

סופו של דבר, האות עי״ן מזכירה לנו שהעולם נמדד לא רק לפי מה שמונח לפנינו, אלא לפי האופן שבו אנו בוחרים לראותו. הבוחר בעין טובה זוכה לראות את אור הבורא בכל פינה, והופך את חייו לחיים של ראייה פנימית, של אמונה ושל שמחה מתמדת.