שני הניסיונות שהאדם צריך לעבור בחיים שתחול עליו הברכה

רבנו האלשיך הקדוש אומר ("תורת משה", עקב), אדם בחיים צריך להתנסות ולהתמודד בשני ניסיונות. ניסיון ראשון, ניסיון העושר, שאדם עשיר ועם כל זה שהוא עשיר ויש לו כסף, הוא נזהר שהעושר לא יקלקל אותו ולא יהיה "עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" (קהלת ה, יב) ולא יהיה "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" (דברים לב, טו). והעושר שיש לו לא מביא אותו "לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי" (תהילים קלא, א) אלא הוא יודע לשמור את העושר, להיות בענווה ובפשטות ובצניעות ובדרך טובה, בלי לחשוב שהעושר "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" (דברים ח, יז).

וניסיון שני, ניסיון העוני, שהוא קשה ביותר שאין כדוגמתו. הגמרא אומרת (עירובין מא:) ג' דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו אלו הן עובדי כוכבים ורוח רעה ודקדוקי עניות. הגמרא אומרת שעל ידי שאדם יש לו עניות, זה מעביר אותו על דעת קונו וזה קשה ביותר העניות והעניות יכולה להביא את האדם לדברים קשים, לשקר, לגזל, לדברים קשים העניות יכולה להביא את האדם.

שני הניסיונות, ניסיון העושר וניסיון העוני, הם קשים, ואדם בשביל להגיע לשלימות בחיים ולהגיע לעבור את כל ההתנסויות שאדם יהיה מושלם, הוא צריך לעבור בחיים את שניהם. יש אדם שעובר קודם את העושר ואחר כך את העוני ולהיפך. לכן רבותינו הקדושים אומרים שמתפללים להקב"ה, הֵיטִיבָה אַחֲרִיתֵנוּ מֵרֵאשִׁיתֵנוּ, שהאחרית, הסוף שלנו יהיה יותר טוב מהראשית שלנו.

וזו הגדולה של האדם שבין שקשה לו, בין שטוב לו, תמיד הוא נשאר אותו אדם, לא מתי שטוב לו הוא מתגאה וגבה ליבו ולא מתי שרע לו הוא נמצא בשפלות ובדכדוך, אלא תמיד הוא שומר על עצמו על איזון ועל אמונה ועל ביטחון בין בזמנים שקשה, בין בזמנים שטוב, תמיד הוא עם אותה אמונה ואותו ביטחון בהקב"ה ומתי שאדם כך נוהג, אז הוא כלי קיבול ומושלם מכל הבחינות לקבל את השפע ואת הברכה מהקב"ה.