מה מצאו המלאכים בגן עדן בשמחת תורה?

פעם סיפר האדמו"ר הזקן שבפעם הראשונה שדיבר הבעש"ט הק' עם תלמידיו אודות שמחת תורה אמר להם שבשמחת תורה הרבה יהודים יְשֵׁנִים יותר וקמים מאוחר יותר מיום חול וזאת בגלל ההקפות בלילה והסעודה של ליל יום טוב, ובפרט שרוצים לצבור כוח להקפות בבוקר ולכל היום הק'.

אך מה?

למלאכים בשמיים אין עייפות ולכן גם בשמחת תורה הם קמים מוקדם לומר שירה, אך בלי עם ישראל אי אפשר לומר שירה, לכן מה הם עושים בינתיים?

הם הולכים לסדר את גן עדן, ומה הם מוצאים שם? חפצים שהם אינם מכירים כמו גרביים ונעליים והם תמהים, הם תמיד רגילים למצוא ציצית, תפילין, אבל לא גרביים ונעליים.

לכן הלכו הם לשאול את המלאך מיכאל והוא אמר להם כל מה שמצאתם היום בגן עדן זה הסחורה שלי, והסביר: שחפצים אלו נשארו מהריקודים שעם ישראל רוקדים עם התורה, והחל למנות את החפצים, אלו ממזי'יבוז', אלו ממזריטש, אלו מקמינקא.

באותו היום התגאה המלאך מיכאל (שר ישראל) על המלאך מט"ט, כיון שהוא אמנם קושר כתרים לקב"ה מתפילותיהן של עם ישראל אבל הוא המלאך מיכאל יעשה כתר יותר מעולה מהגרביים והנעליים הקרועות של ריקודי שמחת תורה.

פעם אחת בזמן הריקודים של בני החבורה של הבעש"ט בשמחת תורה כשהשכינה מלהטת סביבם, נקרעה אחת מנעליו של אחד מהחבורה ומפני כך לא יכל להמשיך לרקוד עם כולם בשמחת המצווה, והצטער מאוד.

ראתה זו אדל, בתו של הבעש"ט שעמדה מן הצד והתבוננה בשמחתם ובקדושתם, ואמרה לאותו תלמיד: "אם יבטיח לי כבודו שאלד בשנה זו בן זכר, אתן לך מיד נעליים טובות.

שמע זאת אותו תלמיד והבטיח לה שבשנה זו בוודאי שתלד בן זכר, וכך היה: באותה שנה נולד לאדל בתו של הבעש"ט בנה הקדוש והוא ר' ברוך ממז'יבוז'.

כתב המהרח"ו: וראיתי למורי ז"ל (הארי הקדוש) שהיה נזהר מאוד בדבר זה, להקיף את הספר תורה, או לפניו או אחריו, ולרקוד ולשורר בפניו בכל יכולתו, בליל מוצאי יו"ט אחר תפילת ערבית. ומפי השמועה מקובל עוד, שהיה האר"י הקדוש עובר מבית מדרש לבית מדרש, כדי לרקוד עם התורה במשך שעות ארוכות.