לימוד זכות ממתיקה דינים

פעם שבת הבעש"ט הק' אצל בעל בית אחד מקהילת קודש אליק. בתפילת מנחה של שבת הלך המארח לשמוע דרשה מדרשן שהתארח במקום והבעש"ט חיכה לו עד שיחזור ויקיימו סעודה שלישית. בינתיים שמע הבעש"ט שאותו דרשן בדרשתו מלמד חובה ומקטרג על מעשיהם של ישראל, ולכן מיד יצא מהבית הלך לבית הכנסת בו התקיימה הדרשה וכשהגיע פנה לגבאי וביקש שיקרא מהר למארחו. הגבאי  שהבין שלא נוח לבעש"ט מדבריו של הדרשן הלך לקרוא למארח ובדרך דאג לגלות זאת למתפללים, וכששמעו זאת החלו כולם להשתמט לאט לאט מבית הכנסת עד שקלט הדרשן שדבריו אינם רצויים והפסיק לדרוש.

למחרת לאחר בירורים הגיע הדרשן לבעש"ט ונתן לו שלום, שאל אותו הבעש"ט מי הוא? ואמר שהוא הדרשן ובא לשאול מדוע הכעס עליו.

באותו הרגע קם הבעש"ט ממקומו כשדמעות בעיניו ושאלו: אתה מלמד קטגוריה על עם ישראל? דע לך שכל יהודי הפשוט ביותר שהולך למכור בשוק לפרנסתו ולעת ערב כשרואה שהיום הולך ומחשיך, ונחרד שלא יפסיד תפילת מנחה ואומר: אוי לי שלא אספיק להגיע לבית הכנסת ולכן נכנס לאיזה מקום ומתפלל יחיד ובמהירות ואינו שם לב למילים שמוציא רק בכדי שיסיים תפילתו לפני צאת הכוכבים, אע"פ כן מתפילה זאת מזדעזעים מלאכים קדושים.

ולכן גם כשמוכיחים תמיד צריך לפני כן ללמד זכות על בניו של הקב"ה.

ומעשה שהיה באחד הצדיקים שהרגיש עיכובים בתפילותיו שאינן נענות והיה מצטער מאוד, עד שנגלה אליו אביו בחלום מעולם האמת וגילה לו שסיבת הדבר משום שפעם פנה אליך יהודי בעת צרתו, ואתה שאלת מה מעשיו, וכשסיפר לך על העבירות החמורות שעשה, אמרת לו: זו הסיבה שהגיעה אליך הצרה ולכן שוב בתשובה וה' יושיע אותך. ולכן כיון שלא למדת עליו זכות בכדי להמתיק את הדינים מעליו והצדקת עליו את הדין, גם תפילתך לא התקבלה.

אמרו בשמיים שהצדקת הדין טובה דווקא לאדם שמצדיק על עצמו את הדין אבל לא על אחרים, וצריך אתה להבין, בשמיים לא מבקשים מליץ טוב על מעשיו של הקב"ה אלא רוצים שיעוררו רחמים על כל נפש מישראל.