כוחה של שתיקה – שומעים חרפתם ואינם משיבים

יש רגעים שבהם פוגעים בנו פגיעה צורבת עד עמקי הנפש. מבזים, מטיחים דברים שאינם אמת, וכבודנו נרמס לעיני כול. אנו מרגישים שכבר לא מסוגלים לשתוק: אני מוכרח להשיב! אני חייב להעמיד את הדברים על אמיתתם!

אך דווקא באותו רגע, כשהוא בולם את פיו, כובש את כאבו ואינו משיב למחרפיו – נעשה בשמים דבר גדול. השתיקה שקשה כל כך כאן למטה, יקרה לאין ערוך שם למעלה; וכל עלבון שנבלע וכל תשובה שלא נאמרה, עשויים לפתוח לאדם שערי ברכה וישועה.
סיפור נפלא הממחיש עד היכן מגיע שכרו של אדם הסופג ביזיונות ושותק, סיפר הרה"ק מסאדיגורא זי"ע:

פעם הגיע הרה"ק רבי ברוך ממעז'בוז זי"ע, נכדו של מרן הבעל שם טוב הקדוש, לשבות בעיר ז'יטומיר. כאשר התקרב לעיר יצאו רבים מבני המקום לקבל את פניו. בין הבאים היה יהודי פשוט, שלא נודע בייחוסו או במעלתו, אלא שזכה לעשירות מופלגת.

כאשר נתן אותו יהודי שלום לרבי, הביט בו רבי ברוך וביקש ממנו לעלות למרכבתו ולנסוע עמו אל העיר. הדבר עורר פליאה בקרב הנוכחים: מדוע מעניק הרבי כבוד כה גדול דווקא לאיש פשוט, בעוד סביבו עומדים אנשים חשובים ונכבדים?

להפתעתם לא היה סוף. בדרך ביקש הרבי להתאכסן בביתו של אותו עשיר במשך השבת. האיש התמלא שמחה וזכה לארח את הרבי ופמלייתו בכבוד גדול. בני העיר התקשו להבין את הדבר, אך מפני הכרתם בגדלותו ובקדושתו של הרבי – שתקו.

למחרת השבת נכנסו אנשי העיר להתברך. גם העשיר נכנס וביקש ברכה עבור בתו שהגיעה לפרקה. לפתע אמר לו הרבי: "גם לי בן שהגיע לפרק השידוכים, שמא תסכים להשתדך עמי?" האיש הסכים מיד, והרבי הושיט את ידו ואמר: "מזל טוב!"

השמועה פשטה בעיר והכול נדהמו. כיצד ייתכן שצדיק גדול ומיוחס, נכד הבעל שם טוב, יבחר באיש פשוט למחותן? יתרה מזו, בני העיר זכרו כי כעשרים שנה קודם לכן יצא על האיש לעז חמור, והוא הובל ברחובות העיר וספג ביזיונות נוראים.

משלחת נכבדה נכנסה אל הרבי וסיפרה לו את הדברים. רבי ברוך הצטער, אך אמר שמן הרגע הראשון שראה את האיש הרגיש משיכה מיוחדת להשתדך עמו, ולכן הוא מאמין שמן השמים סיבבו את הדבר.

לאחר מכן הגיע רבי ברוך לביתה של אלמנת הרה"ק בעל ה"אור המאיר" מז'יטומיר זי"ע. כשנכנס אמרה לו הרבנית: "עתה נודע לי כי מעלת כבודו צדיק אמת!"

וסיפרה: לפני כעשרים שנה, כאשר הובילו את אותו יהודי ברחובות העיר וביזוהו לעיני כול, עמדה עם בעלה ליד החלון. בעלה הקדוש הביט במחזה ואמר: "ההמון רודף אחר איש צדיק, נקי מאותה אשמה. הלוואי שאהיה זכאי כמוהו בדיני לאחר מאה ועשרים שנה". לאחר מכן הוסיף ואמר: "בשכר הבושה הנוראה הזאת, יזכה האיש להיות מחותן עם אחד מצדיקי הדור."

עתה התברר כי דברי הצדיק התקיימו במלואם.

מכאן נלמד עד כמה גדול כוחה של השתיקה בשעת ביזיון. גם בספר חסידים מבואר שאדם עשוי לזכות לעשירות ולכבוד גדול בזכות ביזיונות שספג ולא השיב למחרפיו.

המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל היה אומר שמי שבאו עליו ביזיונות הרי הוא כמי שעבר עליו יום הכיפורים, מפני שהביזיונות מכפרים ומטהרים.

וכן מצינו בדוד המלך, שכאשר שמעי בן גרא קיללו, אמר דוד: "הניחו לו... כי ה' אמר לו קלל". דוד המלך קיבל את הביזיון באמונה ולא נקם את כבודו.

ועל הפסוק "שמרה נפשי כי חסיד אני" פירש רש"י: "שאני שומע גידופי וחרפתי, ויכולת בידי להינקם, ואני שותק."

הרי לנו מעלתו העצומה של הנעלב ואינו עולב, שומע חרפתו ואינו משיב: שתיקתו אינה חולשה, אלא גבורה גדולה, ובכוחה להביא לאדם כפרה, טהרה, ברכה וישועה.

אם תרצה, אוכל גם להכין גרסה חזקה ומרגשת יותר לעלון שבת, עם פתיחה שתמשוך מיד את הקורא.
שבת שלום ומבורך
(באר הפרשה)