הדבר החשוב ביותר !

מיוצרים כיום מנעולים שנסגרים ונפתחים בלי מפתח. אלו מנעולים שנפתחים על-ידי מספרים. למרות שלפתיחת מנעולים אלו לא צריך מפתח, קשה לפרוץ אותם יותר מאשר את המנעולים בעלי המפתח. מי שאינו יודע את סדר המספרים, אינו יכול לפתוח את המנעול לעולם. יתנו לו לנסות ולהחליף מספרים שנה שלמה, ולא יעזור כלום. רק מי שיודע את הנוסחה של המנעול יוכל לפותחו. יש דברים שאם יודעים כיצד להשתמש בהם, אפשר להצליח בקלות ולהשיג על ידם המון. אבל כשלא יודעים את הנוסחה המתאימה, כל העמל הולך לריק.

בדורות שלנו רבים הם אלו שרחוקים מלדעת את הנוסחה הנכונה של התשובה. הם אינם יודעים מה פירושה של תשובה אמיתית. כל אחד תופס משהו - מתחזק בדבר אחד, וחושב שבכך הוא ישיג הצלחה ביום הדין. האחד נותן צדקה, האחר קם לסליחות לפנות בוקר, זה בודק את התפילין וההוא בודק את המזוזות. כל הדברים האלו הם דברים חשובים - צריך להרבות בצדקה ולקום לסליחות, מצווה לבדוק את התפילין ואת המזוזות, אבל זו לא תשובה.

אדם יכול לעבוד קשה ארבעים יום, לקום לאמירת סליחות לפנות בוקר מראש חודש אלול עד יום הכיפורים ובכל זאת תשובה הוא לא עשה. נכון, הוא ביקש סליחה ואפילו אמר וידוי, והוידוי והסליחות הם מגדרי התשובה, אבל אלו רק גדרים בתשובה, אלו פרטים הנלווים לתשובה, ולא התשובה עצמה.

אדם יכול לחיות בטעות, לחשוב שהוא עושה הכל כדי לנצל את חודש הרחמים ואת ראש השנה ויום הכיפורים, אבל למעשה הוא אינו עושה כלום, הוא עובד קשה

ומתאמץ, אבל לבסוף הוא מאבד את הימים האלו לנצח. כמה חבל שיגעים לריק, שלא משקיעים את הכוחות בדבר האמיתי - בעשיית תשובה.

אדם שיש לו טיפה שכל, יודע שהדבר החשוב ביותר הוא לעשות תשובה, לתקן את חטאי העבר ולהשתנות - להפוך לאדם אחר. אך מי שאין בו דעה, מבזבז את זמנו ואת כוחותיו לריק. גם אם רץ לסליחות, עושה כפרות, אומר וידוי, בוכה ומתחנן, אך לבסוף הוא נשאר עם כמה קרשים, עם כמה מצוות שהוא עשה בימים אלו. אך איבד הוא לנצח את התועלת העצומה שיכול היה להשיג בימי הרחמים והסליחות, אילו רק היה משכיל לעשות את הדבר החשוב - לשוב בתשובה.