
יעקב אבינו מבקש מבנו שיקבור אותו עם אבותיו. יש בקשת קבורה שנראית כעניין של מקום, ומתגלה כעבור מאות שנים כחוט שלא נפסק. יהודי אחד התבקש להרצות בניו יורק בפני קבו
יעקב אבינו מבקש מבנו שיקבור אותו עם אבותיו. יש בקשת קבורה שנראית כעניין של מקום, ומתגלה כעבור מאות שנים כחוט שלא נפסק.
יהודי אחד התבקש להרצות בניו יורק בפני קבוצה מעורבת של יהודים ושאינם יהודים. מכיוון שאין ללמד תורה לגויים, בחר לדבר בנושא הצדקה, נושא כללי הנוגע לכל אדם. ופתח את דבריו בסיפור.
בימי בעל ה'תוספות יום טוב' חי בעיר עשיר גדול שמעולם לא נתן פרוטה לצדקה. משנפטר, חשו אנשי חברה קדישא שאינו ראוי להיקבר לצד אנשים ישרים ומכובדים, וקברו אותו בחלקה השמורה למי שאינם מקובלים בכלל ישראל.
ימים אחדים לאחר הלוויה קמה מהומה בעיר. הקצב והאופה, שני עמודי התווך של הקהילה, שהיו עד אז נדיבים מאוד, הפסיקו לפתע לתת צדקה. העניים שהתקיימו מידם נרעשו, וההאשמות כנגד השניים געו עד השמים, עד שהובא הדבר לפני ה'תוספות יום טוב', רבה של העיר. הוא זימן אותם ושאל מדוע נסגרה ידם ביום בהיר אחד. האם קרסו עסקיהם, או שסיבה אחרת יש להם.
ענו השניים: בעבר היה 'הקמצן' של העיר נותן לנו שפע ממון לצדקה, והזהיר אותנו במפורש שלא נגלה את המקור, שכן רצה ליהנות ממצוות מתן בסתר. עכשיו שנפטר, אין בידינו להמשיך ולתרום בשיעור כזה.
ה'תוספות יום טוב' נתמלא יראת כבוד לנוכח אדם שנשא כל חייו העמדת פנים משפילה, וביקש שכשיבוא יומו יקברו אותו לצידו, אף שמשמעות הדבר היא שייקבר באותה חלקה בזויה.
בתום ההרצאה ניגש אליו אחד המשתתפים, כומר, וביקש שיחזור על הסיפור. המרצה הציע להיפגש למחרת, ולמחרת הופיע הכומר במלון בשעה היעודה. הוא חזר על הסיפור, ובסיומו ביקש ממנו הכומר הנסער לחזור עליו שוב. אחר כך התרוצץ בחדר הלוך ושוב בחוסר מנוחה, ולבסוף אמר בפתאומיות: "הנדבן שבסיפור הוא אחד מאבות אבותי".
המרצה ניסה להרגיע אותו ואמר שאין כל קשר בינו לבין מעשה שהיה לפני מאות שנים, ויתר על כן, אתה אינך יהודי והאיש ההוא היה יהודי.
הכומר התבונן בו בריכוז רב ולחש: "רבי, עכשיו לי יש סיפור לספר לך".
הוא גדל במדינת טנסי, למד בסמינר נוצרי והמשיך בדרך הכמורה. אמו נפטרה בדמי ימיה כשהיה איש צעיר, ועל ערש מותה, לאחר שקראה קריאת שמע, חשפה בפניו את סוד זהותה. "אני רוצה שתדע שאתה יהודי", אמרה. היא סיפרה לו על מורשתו, וגילתה לו שאחד מאבותיו קבור לצד חכם גדול הנקרא בעל ה'תוספות יום טוב'. ואז סיפרה לו, כמעט מילה במילה, את אותו סיפור עצמו שפתח בו המרצה את הרצאתו. באותה שעה סבר שאמו מדמיינת, וכששב לשגרת חייו שכח את הדבר כולו.
"הרב", קרא הכומר, "חזרת זה עתה על הסיפור מילה במילה. הזכרת לי את דברי הפרידה של אמי, ואני מבין שהסיפור הזה אמת. אבל מה אני אמור לעשות? אני כומר בעל שם, ויש לי קהילה גדולה".
המרצה הציע לו כל עזרה, הדגיש בפניו שלפי ההלכה הוא יהודי לכל דבר, עודד אותו לחקור את מורשתו וקישר אותו לאנשים בעירו. הם נפרדו, ומאז לא שמע ממנו דבר.
שנים אחר כך, בביקור בארץ ישראל, ניגש אליו יהודי מגודל זקן ובירך אותו בשלום עליכם. הוא לא זיהה אותו, והוכה בתדהמה כשהכריז האיש: "אינך מזהה אותי? אני הכומר לשעבר שפגשת בניו יורק". והוסיף: "יהודי לעולם אינו מתנתק מבני עמו".
וזה עוד לא הסוף. לימים חקר אותו מרצה את אילן היוחסין של משפחתו שלו, וגילה שהוא עצמו צאצא ישיר של בעל ה'תוספות יום טוב'.
מכל האנשים בעולם, הסיפור שנבחר לפתוח בו הרצאה על צדקה היה הסיפור היחיד ששמע הכומר על אבות אבותיו. ומכל המרצים, זה שסיפר אותו היה צאצאו של הרב שביקש להיקבר לצד אותו סבא רחוק. בקשת קבורה בחלקה בזויה לא הסתיימה בבית הקברות.
ויחי"אמא, בשוקולד יש ויטמינים?" "קצת." "אז צריך לאכול הרבה!
מערכת להתענג · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
ויחי"אלקים חשבה לטבה" (בראשית נ', כ'). תלמיד חכם מופלג הגיע אל הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, וסיפר: נולדתי להורים חילוניים ולמדתי במוסד חינוך חילוני. כשהייתי בכ
מערכת להתענג · לפני 3 ש׳ · 2 ד׳
ויחי"למה יוסי בוכה?" "עזרתי לו." "במה?" "לגמור את הגלידה!
הרב חיוך לשבת · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
ויחיהחכמים ישבו יחד לסעודה, ושוחחו בדברי תורה עד שהגיע רגע הפרידה. רב נחמן קם ופנה אל רבי יצחק: "יברך אותי אדוני." רבי יצחק הביט בו רגע ארוך, וחשב בליבו. איך מברכים
הרב עונג שבת לילדים · לפני 3 ש׳ · 2 ד׳
באהיה לי סבא מצד אמא, סבא שלמה זיכרונו לברכה. אני הייתי ילד חסר ביטחון לחלוטין. אצלנו יש מנהג שבעליית שישי עולים הילדים לספר תורה. הייתי עולה, ולא רואה את המילים
הרב שי עטרי · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
ואראדרך הבעל שם טוב מלמדת שבעל ואישה הם שני חברים. לא אתה הבוס ולא אני הבוסית, לא אתה הקובע ולא אני הקובעת. כמו שאנחנו אומרים בשבע ברכות "שמח תשמח רעים האהובים". רע
הרב שי עטרי · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
שמותמה ההבדל בין 'אדם' ל'איש'? 'אדם' מלשון אדמה, מי שחי שפלות וענווה, "ונפשי כעפר לכל תהיה". 'איש' מלשון חשיבות, מי שמרגיש מעצמו איש. אצל אדם הראשון כתוב "ויביאה אל
הרב שי עטרי · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
ויחיאיך אפשר לדעת על אחת אם היא כבר בנויה להקים בית? אם יש לה כוח של עידוד ותמיכה. אם היא רואה חברה או אחות כאובה ושבורה, או את אמא שלה כאובה ושבורה, האם היא מעודדת
הרב שי עטרי · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
באמה קטן ועושה רעש? נמלה עם כפכפים!
מערכת להתענג · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
ואראמה אמר החילזון שרכב על הצב? "וואו, איזו מהירות!
מערכת להתענג · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳