
"אלקים חשבה לטבה" (בראשית נ', כ'). תלמיד חכם מופלג הגיע אל הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, וסיפר: נולדתי להורים חילוניים ולמדתי במוסד חינוך חילוני. כשהייתי בכ
"אלקים חשבה לטבה" (בראשית נ', כ'). תלמיד חכם מופלג הגיע אל הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, וסיפר: נולדתי להורים חילוניים ולמדתי במוסד חינוך חילוני. כשהייתי בכיתה ח', קינא בי מאוד אחד מילדי הכיתה והחליט לעשות עליי חרם. ישבתי לבדי בפינת הכיתה, מנוכר ומנודה. הייתי במצב נפשי נורא, והחלטתי שלא אדרוך עוד בבית הספר.
הוריי היו אובדי עצות. לבסוף החליטו, בלית ברירה, להכניסני לתלמוד תורה מסוים בעירנו. מהיום הראשון התחבבתי על כל חבריי, עם הזמן התאהבתי בלימוד הגמרא, ולאחר מכן המשכתי לאחת הישיבות המצוינות. אט אט הפך גם ביתנו לבית של תורה. למרות הזיכרונות הקשים, לא הפסקתי להודות לה' יתברך, שכן אלמלא אותו נער, מי יודע היכן הייתי היום. כל כניסתי לעולמה של תורה, והפיכת משפחתי למשפחה חרדית, לא הייתה אלא בסיבתו.
והנה, ביום בהיר אחד קיבלתי מכתב ספוג בדמעות, ועל החתום היה לא אחר מאשר אותו תלמיד פוגע! הוא כתב: "עוברים עליי ייסורים קשים. לאחרונה התחלתי להתקרב ליהדות, וכשפניתי לאחד מצדיקי הדור לברכה וישועה, השיב: 'כדאי שתיבדק היטב אם לא פגעת במישהו בעבר'. מיד נזכרתי בך. אני מתחנן שתסלח לי ותשלח לי כתב מחילה". בכוונתי להשיב לו שאני מוחל לו בלב שלם, אלא שהוא צירף למכתב שטרות רבים של כסף כדמי פיוס. האם רשאי אני לקחת את הכסף? הלא אני אסיר תודה לו, ושמא עליי להחזיר לו את הכסף?
השיב הרב: בסוף פרשת ויחי מתחננים אחי יוסף שיסלח להם: "אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך". משיב להם יוסף: "ואתם חשבתם עלי רעה, אלקים חשבה לטבה". מבאר האור החיים הקדוש: אמנם אתם זממתם לעשות לי רע, אבל "אלקים חשבה לטבה", והרי זה דומה למתכוון להמית את חברו על ידי הנחת סם המוות במשקהו, ולבסוף נתברר שאין זה סם המוות אלא יין משובח עתיק יומין. מוזג הכוס אינו זקוק לכפרה, כיוון שבסופו של דבר עשה לחברו טובה, ולכן גם אחי יוסף אינם זקוקים לכפרה. לאור הדברים, היה מקום לטעון שגם בענייננו הפוגע אינו זקוק למחילה (על כל פנים על החטא שבין אדם לחברו), כי צמחה מן הפגיעה טובה עצומה לחברו ולכלל ישראל.
אולם, יותר נראה שאין לדמות, משום שפרשת מכירת יוסף התנהלה כולה על פי "נבואה אלקית". הקב"ה גלגל את כל מהלך הירידה למצרים באופן זה, כי ראויים היו אבותינו לרדת למצרים בשלשלאות של ברזל, אלא ש"עשה הקב"ה כמה עלילות" וירד יוסף תחילה, וכך ירדו כולם למצרים בכבוד גדול (שבת פ"ט:, ילקוט תהלים תתס"ג). מה שאין כן בשאלתנו, הפוגע עבר עבירות חמורות מאוד, היפך ציווי האלקים, ובוודאי זקוק לסליחה וכפרה. ולכן, מן הדין פשיטא שרשאי התלמיד חכם לקבל את הכסף. אמנם, ממידת חסידות ראוי להשיב לאיש את הכסף, כי על כל פנים בסיבתו זכה הנפגע לחיי עולם, הוא ובני משפחתו, ויש להכיר לו טובה על כך.
לסיכום: מן הדין אין צריך להשיב את הכסף, אלא רק ממידת חסידות.
ויחי"אמא, בשוקולד יש ויטמינים?" "קצת." "אז צריך לאכול הרבה!
מערכת להתענג · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
ויחי"למה יוסי בוכה?" "עזרתי לו." "במה?" "לגמור את הגלידה!
הרב חיוך לשבת · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
ויחיהחכמים ישבו יחד לסעודה, ושוחחו בדברי תורה עד שהגיע רגע הפרידה. רב נחמן קם ופנה אל רבי יצחק: "יברך אותי אדוני." רבי יצחק הביט בו רגע ארוך, וחשב בליבו. איך מברכים
הרב עונג שבת לילדים · לפני 3 ש׳ · 2 ד׳
ויחי"ויקרבו ימי ישראל למות". מי מת, יעקב או הימים שלו? הייתי כותב: וימת יעקב. מה זה "ויקרבו ימי"? הזוהר הקדוש שואל את השאלה הזאת: וכי הימים מתים? ומשיב: הדבר היקר ב
הרב ניסים יגן · לפני 3 ש׳ · 2 ד׳
באהיה לי סבא מצד אמא, סבא שלמה זיכרונו לברכה. אני הייתי ילד חסר ביטחון לחלוטין. אצלנו יש מנהג שבעליית שישי עולים הילדים לספר תורה. הייתי עולה, ולא רואה את המילים
הרב שי עטרי · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
ואראדרך הבעל שם טוב מלמדת שבעל ואישה הם שני חברים. לא אתה הבוס ולא אני הבוסית, לא אתה הקובע ולא אני הקובעת. כמו שאנחנו אומרים בשבע ברכות "שמח תשמח רעים האהובים". רע
הרב שי עטרי · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
שמותמה ההבדל בין 'אדם' ל'איש'? 'אדם' מלשון אדמה, מי שחי שפלות וענווה, "ונפשי כעפר לכל תהיה". 'איש' מלשון חשיבות, מי שמרגיש מעצמו איש. אצל אדם הראשון כתוב "ויביאה אל
הרב שי עטרי · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
ויחיאיך אפשר לדעת על אחת אם היא כבר בנויה להקים בית? אם יש לה כוח של עידוד ותמיכה. אם היא רואה חברה או אחות כאובה ושבורה, או את אמא שלה כאובה ושבורה, האם היא מעודדת
הרב שי עטרי · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
באמה קטן ועושה רעש? נמלה עם כפכפים!
מערכת להתענג · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
ואראמה אמר החילזון שרכב על הצב? "וואו, איזו מהירות!
מערכת להתענג · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳