האם ניצלת את הזמן שלי ?

בעוד כמה שבועות נעמוד כולנו לפני כיסא הכבוד, ביום הדין הגדול והנורא. כל באי עולם יעברו לפניו "כבני מרון", וכל אחד ייתן דין וחשבון על השנה שחלפה. בחודש אלול עלינו לעצור את מרוץ החיים ולעשות חשבון נפש אמיתי. זה הזמן לשאול את עצמנו: האם ניצלנו נכון את השנה שקיבלנו? האם השתמשנו בכוחות, ובזמן שהעניק לנו הקדוש ברוך הוא לעבודתו?
משל נפלא ממחיש זאת- היה אדם עני שחי בממלכתו של מלך רחמן ובעל חסד. לאחר מאמצים רבים הצליח להיכנס אל המלך. בקושי רב עבר את כל השומרים והפקידים, ונאמר לו שיש לו חמש דקות בלבד לדבר.

עמד העני לפני המלך ובכה: "אדוני המלך, אין לי פרנסה, ילדיי חולים, אני שקוע בחובות ואיני יודע כיצד להמשיך. רחם עליי."

רחמיו של המלך נכמרו. הוא פתח את אוצר המלוכה, מילא מעטפה בסכום כסף גדול, חתם אותה ומסר אותה לעני. שני שרים ליוו אותו אל מחוץ לארמון כדי לשמור עליו. לפני שנפרדו ממנו אמר המלך: "לך לשלום, ובעזרת ה' בשנה הבאה תחזור ותספר לי כיצד השתנו חייך."

אלא שברגע שיצא מן הארמון החל העני לרוץ בכל כוחו. השרים רצו אחריו, וכשהגיע לשפת הנהר הוציא את המעטפה והשליך את כל הכסף אל תוך המים. אחר כך הסתובב ואמר: "בשביל זה רצתי. רציתי לזרוק את הכול לנהר."

ברור שאדם כזה לא יקבל שוב כסף מהמלך. מי שמשליך במו ידיו את האוצר שקיבל, אינו יכול לצפות לקבל אוצר נוסף.

זהו המשל. והנמשל ברור. בראש השנה אנו עומדים לפני הקדוש ברוך הוא ומבקשים חיים, בריאות, פרנסה, נחת ו.... אך הקב"ה כבר העניק לנו שנה שלמה של חיים, בריאות, זמן, כוחות והזדמנויות, ולא תמיד ניצלנו אותם כפי שהיה ראוי. כביכול הוא שואל אותנו: "אם אתן לכם שוב שנה חדשה, מה יבטיח שהפעם תשתמשו בה טוב יותר?"

לכן אלול הוא חודש של הכנה. כל אחד צריך להגיע ליום הדין עם חשבון נפש, קבלה מעשית ורצון אמיתי להשתנות. אז נוכל לבקש בלב שלם: "ריבונו של עולם, תן לי עוד שנה. הפעם אשתדל שלא לזרוק את האוצר לנהר, אלא להשתמש בכל המתנות שתעניק לי כדי לעשות את רצונך."

יהי רצון שנזכה להיכתב ולהיחתם לחיים טובים, לשנה של ברכה, ישועה ושפע. אמן.