בקריאת פרשת ואתחנן מעלים לקב"ה את כל העבודה שלנו בימי בין המצרים

כתוב בספרים הקדושים שכל הצער והתפילות והשיברון הלב והאבל שמתאבלים על חורבן בית המקדש, הכל נמצא בחבילה אחת. ובפרשת וָאֶתְחַנַּן, מתי שמתפללים וקוראים את הפרשה שמשה רבינו התפלל להקב"ה להיכנס לארץ ישראל ובכה לקב"ה לזכות להיכנס לארץ הקודש, כל השערים וכל התפילות עולות בשעה שקוראים את פרשת ואתחנן. כל הדמעות, כל התפילות, כל התחנונים, כל השיברון הלב בעבודת השם על חורבן בית המקדש, הכל נאסף. ומתי שהחזן עולה לתורה וקורא בספר תורה את פרשת ואתחנן, הכל עולה כמקשה אחת לפני הקב"ה. ואז הקב"ה משפיע שפע גדול, מוריד לעולם רוחניות, מוריד לעולם ברכה, מוריד לעולם פרנסה, מוריד לעולם הצלחה, מוריד לעולם ישועה גדולה ביותר.

ספר דברים זה ספר של אחרית הימים, ספר של הגאולה, ספר של מוסר, ספר של שיברון הלב. כל הנבואות כולן הנביא היה מתנבא מה שהשם אמר לו להתנבא. ספר דברים זה זה הקב"ה בכבודו ובעצמו בגרונו של משה רבינו. זה כמו עשרת הדיברות, ששמונה דיברות משה רבינו דיבר בשם הקב"ה, ככה "מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שמות יט, יט). שמונה דיברות משה רבינו אמר אותם בשם הקב"ה לעם ישראל, כך הכוח של ספר דברים. "וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע" (ירמיה כג, כט) לשבעים שפות, לכל אומות העולם, שהכוח של התורה ישלוט על כל אומות העולם, זה הכוח של ספר דברים.

אין דבר שעומד ליד התורה הקדושה, לכן תמימות עם השם, דבקות עם השם, עבודה עם הקב"ה בתמימות. והשבת הזאת, "וָאֶתְחַנַּן", כל התפילות לדורי דורות, משה רבינו בנה חדר מיוחד מלא בתפילות, השם לא ענה לו, הוא לא זכה להיכנס לארץ ישראל, אבל הקב"ה שם את כל התפילות האלה שמורות. וכל פעם שיהודי מתפלל תפילה ולא נענה, או תפילה או משהו שיהודי צריך, הקב"ה לוקח קצת מהתפילות של משה "וָאֶתְחַנַּן" זה כמו תמצית, הקב"ה מערב את זה עם התפילות שהיהודי צריך, ואז יש לנו את כוחו של משה רבינו שהשם יענה לנו על כל מה שאנחנו צריכים.