
עמדנו על יד בריכת ה"תשליך" ואחד העלה שאלה: מדוע משליכים את העוונות למים? הרי שותים את המים ומוטב היה להשליך את העוונות לאש ולקיים בהם ביעור מוחלט? חלפו שבועיים
עמדנו על יד בריכת ה"תשליך" ואחד העלה שאלה: מדוע משליכים את העוונות למים? הרי שותים את המים ומוטב היה להשליך את העוונות לאש ולקיים בהם ביעור מוחלט?
חלפו שבועיים והשאלה נעשתה יותר מסובכת. בחג הסוכות מנסכים את המים על המזבח: אנשי ירושלים צעדו אל מעין השילוח ושאבו מים. הם שבו בשירה לבית המקדש וניסכו את המים על המזבח. כך שהמים שהוצפו בשקי העוונות בראש השנה, עלו בששון לפני ה'.
המסר עמוק: אנו לא מוחקים את העבר בבושה, אלא מניחים בהמתנה עד שישוב ויעלה לטוב. מוטב היה שלא באו החטאים לעולם, אבל אחרי שקרה מה שקרה - הטעות הופכת למשימה: לנצל את הכאב ולמנף לתוספת עשייה.
אסור לבזבז טעות. כישלון הוא כוח עוצמתי מדי בכדי להחמיץ אותו בייאוש ובושה. עלינו לתעל אותו לתיקון גדול.
זה העומק המסתתר בדרשתו המפורסמת של ריש לקיש: "גדולה תשובה שזדונות נעשים לו כזכויות". ריש לקיש מעודד את הנופלים ומחדש כי התשובה משנה את העבר והופכת אותו לזכות. אבל כיצד מתהפך העבר למפרע? הרי הדבר היחיד שלא ניתן לשינוי הוא העבר? אפשר לאהוב את ההיסטוריה או לסלוד ממנה, אבל היא תמיד תהיה שם? אדם מוכן לתת כל מה שיש לו כדי לחזור דקה אחורה ולביים אותה מחדש. נהג שהתעסק עם הטלפון ופגע חלילה בהולך רגל, מוכן למכור את ביתו כדי לחזור רגע לאחור, אבל זה בלתי אפשרי: "העבר אין". איך התשובה משנה את מה שכבר קרה?
נחשוב על אדם שחוזר הביתה מורעב בשעת לילה מאוחרת. אבל בעלת הבית התמוטטה לפניו ולא נכנסה למטבח. הוא מקבל סחרחורת, מאבד שליטה, רץ מסוחרר לסטקייה הקרובה, תוחב שווארמה בלאפה ובולע, בלי לשאול ובלי לבדוק אודות כשרות הבשר. בבוקר הוא מתעורר בבהלה ולא מאמין לליל אמש. הוא שב אל ה' בכל ליבו ומבקש סליחה ככל הסדר שקבעו חז"ל.
חולפות השנים והוא עולה לבית דין של מעלה. המלאכים פותחים את הספרים ומניחים הכל על המאזניים. הדיון הופך להיות שקול, מחצה זכויות ומחצה עוונות, אבל אז רץ המלאך עם הלאפה והשווארמה ומניח על המאזניים. הנאשם מוכרז לגן עדן, כי התשובה הפכה את הזדון לזכות.
זה העומק של התשובה (לפי ליקוטי שיחות יז/187): החרטה מעניקה לעבר פרשנות מחודשת. היא ממנפת אותו לגובה ומוכיחה כי העלייה היא תוצר של הנפילה ולא הייתה מתרחשת בלעדיה.
האזינורוצים שהתפילות שלכם יעלו ישר לכיסא הכבוד ויפעלו ישועות? יש מפתח אחד עוצמתי שחז"ל מגלים לנו, והוא טמון בפסוק מנבואת ירמיהו: "אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל – כְּפִ
מערכת להתענג · 16.08.26 · 1 ד׳
האזינו
האזינואמרו חז"ל: "כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". נמצא שאכילת ערב יום הכיפורים נחשבת לאדם כאילו התענה גם ביום התשיעי.
מערכת להתענג · 16.08.26 · 1 ד׳
האזינו
ויגשהאיש נברא מהאדמה, והאישה נבראה מהצלע של האיש. לכן קולה של האישה דק יותר משל הגבר, שהרי הצלע, העצם, משמיעה צליל אם דופקים אותה, לעומת אדמה שמפיקה קול עמום. כמו כ
הרב יאיר נוסבכר · לפני 2 י׳ · 1 ד׳
מקץבחורה מאורסת פתחה בשיחה עם בעלה לעתיד: "יקירי, אחרי שנתחתן, אני מבטיחה שאקשיב לך כשתספר לי על הצרות שלך..." הבחור: "אבל נשמה, אין לי צרות!" הבחורה: "אני יודעת..
הרב יאיר נוסבכר · לפני 2 י׳ · 1 ד׳
וישבאיש אחד ביקש מאשתו: "תני לי בבקשה לטעום מהעוגיות שהכנת". הושיטה אשתו את ידה למגש העוגיות והביאה לו אחת. "אטעם עוד אחת", אמר והושיט ידו. "אין צורך, כולן אותו טעם
הרב יאיר נוסבכר · לפני 2 י׳ · 1 ד׳
וישלחאדם עושה חסד עם כל העולם כולו, ורק בתוך הבית קשה לו מאוד. למה? כי "אין לי זמן". יהודי ניגש לאדמו"ר בבקשת עזרה לבנו המתקשה בלימודים, ואין לו כסף לשלם עבורו לשיעו
הרב יאיר נוסבכר · לפני 2 י׳ · 1 ד׳
וישלחכאשר אנחנו לומדים את פרשת וישלח, אנו פוגשים את אחד הדיוקנאות המרתקים ביותר בתורה: יעקב אבינו עומד בפני צומת דרכים קריטי בחייו. אחרי שנים רבות של עבודה מפרכת בבי
הרב ערן לוי · לפני 3 י׳ · 1 ד׳
וישלחפרשת "וישלח" לוקחת אותנו אל אחד הרגעים הטעונים והמטלטלים ביותר בתורה: המפגש הדרמטי בין יעקב אבינו לבין עשו אחיו. שנים רבות חלפו מאז הבריחה הגדולה, שנים של עשייה
מערכת להתענג · לפני 3 י׳ · 1 ד׳