סדר התפילה והקריאה בצומות הקלים

בצומות הקלים נוספים שינויים בתפילה ובקריאת התורה, המבטאים את אופי היום כיום תפילה ובקשת רחמים. עיקר התוספות הם אמירת 'עננו', קריאת פרשת 'ויחל משה', ואמירת סליחות. יש לדעת את הדינים כדי שלא להיכשל באמירת ברכה שלא במקומה.

אמירת 'עננו'

בתפילת תענית ציבור אומרים 'עננו'. היחיד אינו אומרו כברכה בפני עצמה, אלא מוסיפו בתוך ברכת 'שומע תפילה' במנחה, ויש מנהגים אם לאומרו גם בשחרית. השליח ציבור בחזרת הש"ץ אומר 'עננו' כברכה בפני עצמה בין 'גואל ישראל' ל'רפאנו'. מי שאינו מתענה אינו אומר 'עננו', ולכן שליח ציבור צריך להיות מן הצמים.

קריאת 'ויחל משה'

• בשחרית ובמנחה מוציאים ספר תורה וקוראים בפרשת 'ויחל משה' שבפרשת כי תשא.
• פרשה זו עוסקת בבקשת משה רבנו על ישראל ובי"ג מידות הרחמים.
• קוראים שלושה עולים, וזו פרשת תענית הקבועה לכל הצומות הקלים.
• נהגו הציבור לומר את פסוקי י"ג מידות בקול לפני שהקורא אומרם.

הפטרת המנחה

בתפילת מנחה של הצומות, נהגו האשכנזים שהעולה השלישי מפטיר בנביא בהפטרת 'דרשו ה' בהמצאו'. אצל הספרדים ברוב המקומות אין נוהגים לקרוא הפטרה במנחה של הצומות הקלים, אלא קוראים בתורה בלבד. זהו אחד ההבדלים הבולטים בין מנהגי העדות בסדר היום, ויש לכל אחד לנהוג כמסורת אבותיו.

סליחות וווידוי

נהגו לומר סליחות מיוחדות בכל אחד מן הצומות, כל עדה לפי נוסחה ומנהגה, והן כוללות בקשות הקשורות לעניין היום. בחלק מן המנהגים אומרים את הסליחות לפני שחרית או בתוכה, ויש שאומרים אבינו מלכנו. אין אומרים תחנון ביום שיש בו עניין שמחה, אך הצום עצמו אינו מבטל את אמירת התחנון אלא אדרבה מרבים בבקשות.

ברכת כהנים במנחה

בתעניות, להבדיל משאר ימות החול, נוהגים שהכהנים נושאים כפיהם בתפילת מנחה הסמוכה לשקיעה, מאחר שאז כבר אין חשש שכרות, וזהו זמן רצון. במקומות שאין נושאים כפיים בכל יום, נוהגים בכך לפי מנהג המקום. כל הפרטים הללו תלויים במנהגי הקהילות, ולכן ראוי לברר את מנהג בית הכנסת והעדה.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.