מעלת אמירת תהילים — אוצר הנשמה של עם ישראל

אין ספר בכל התורה כולה שנאמר תדיר כספר תהילים. הוא מלווה את היהודי מן העריסה ועד הקבר, בבית הכנסת ובבית החולים, בשמחת החתונה ובאבל הכבד. מאה וחמישים מזמורים שכתב דוד המלך, ׳נעים זמירות ישראל׳, ברוח הקודש, הפכו לשפת הנשמה של כלל ישראל בכל הדורות ובכל התפוצות. במאמר זה נתבונן במעלה העצומה של אמירת תהילים ובכוחה הרוחני.

ספר שכולל את כל הלבבות

ייחודו של ספר תהילים הוא שהוא מבטא כל רגש אנושי אפשרי. אמרו חכמים שדוד המלך אמר את מזמוריו על עצמו ועל כל ישראל ועל כל הדורות עד סוף כל הזמנים, ולכן כל אדם מוצא בהם את עצמו. יש בהם שמחה וריקוד וזמר, יש בהם בכי ויללה ותחנונים, יש בהם וידוי ותשובה ושברון לב, ויש בהם שבח והלל והתפעלות מגדלות הבורא. משום כך כל אדם, בכל מצב שהוא נתון בו, מוצא בתהילים את מילותיו שלו ואת קולו הפנימי.

לימוד תורה שבתהילים

יש הטועים לחשוב שאמירת תהילים היא רק בקשת רחמים ותפילה, אך באמת יש בה גם לימוד תורה גמור. ספר תהילים הוא חלק מכתבי הקודש, מכלל הנביאים והכתובים, ואמירתו בכוונת הבנה היא לימוד תורה ממש. יתרה מזו, המזמורים מלאים ביסודות האמונה — בהשגחה הפרטית, בשכר ועונש, בגדלות הבורא, בחסדו ובאמונה בגאולה. מי שמעמיק בהם ומבין את פשוטם קונה יסודות עמוקים בעבודת ה׳ ובאמונה.

סגולת התהילים

גדולי ישראל האריכו בשבח סגולת התהילים. אמרו שאמירתם בכוונה מבטלת גזירות קשות, מרפאת חולים ומגינה מפני מזיקים ופגעים. אך הדגישו הצדיקים שאין הסגולה פועלת כלחש ריק וכקמע, אלא דרך התעוררות הלב אל התשובה, אל האמונה ואל הכנעה לפני הבורא. כשאדם אומר ׳לב טהור ברא לי אלוקים׳ ומתכוון באמת לטהר את לבו ולשוב, הרי המזמור פועל את פעולתו ומקרב את הישועה.

אמר דוד לפני הקב״ה — יהיו הוגים בהם, ומעלה אני עליהם כאילו עוסקים בנגעים ואהלות.

קביעות באמירת תהילים

• רבים נוהגים לומר בכל יום את פרקי התהילים לפי ימי החודש, ובכך מסיימים את כל הספר מדי חודש.
• יש המחלקים את התהילים לשבעה חלקים לפי ימי השבוע, ומסיימים אותו כל שבוע.
• נהגו לומר תהילים אחר תפילת שחרית, ובפרט בימי שני וחמישי שהם ימי דין ורצון.
• בשבת מברכין נהגו הרבה לומר את כל ספר תהילים לפני התפילה, לרפואת הקהילה ולהצלחתה.

כוחה של אמירה פשוטה

אחת ממעלות התהילים הגדולות היא שהוא נגיש לכל אדם ואדם. גם מי שאינו יודע ללמוד גמרא בעיון, גם ילד קטן, גם אישה טרודה בעול הבית — כולם יכולים לפתוח את הספר ולומר מזמור. אמרו הצדיקים שאמירת תהילים בתמימות של יהודי פשוט עולה לפני הקב״ה כקטורת הסמים, ולעיתים בוקעת רקיעים יותר מתפילת חכמים. הבורא אינו מבקש חכמות ופלפולים, אלא לב שלם ותמים המשווע אליו.

סדר האמירה הראוי

אף שאמירת תהילים פתוחה לכל, ראוי לאומרה בכבוד ובכוונה. טוב לומר בהבנת המילים, ומי שאינו מבין יעיין בפירוש קצר כדי לדעת מה הוא אומר. ראוי לומר במתינות ולא במרוצה, ולכוון את הלב לפני מי הוא אומר. יש הנוהגים לומר תפילה קצרה קודם האמירה, שיעלו המזמורים לרצון לפני הבורא כאילו אמרם דוד המלך בעצמו.

למעשה

• ראוי לקבוע עת קבועה לאמירת תהילים, ולו מזמור אחד ביום, ולהתמיד בו.
• מומלץ לומר בהבנת המילים, ולהתבונן במשמעותן ובאמונה שהן מבטאות.
• בעת שמחה כבעת צרה — אמירת תהילים היא הבעת הכרת תודה ובקשת רחמים כאחד.

סדר עולם וגאולה שבתהילים

ספר תהילים אינו רק אוסף של רגשות פרטיים, אלא כולל בתוכו את כל תולדות ישראל ואת חזון הגאולה. יש בו מזמורים על יציאת מצרים ועל קריעת ים סוף, על מתן תורה ועל בניין המקדש, על גלות בבל ועל השיבה לציון, ועל הגאולה העתידה וימות המשיח. מזמור קכ״ו, ׳שיר המעלות בשוב ה׳ את שיבת ציון׳, מבטא את שמחת הגאולה, ואנו אומרים אותו לפני ברכת המזון בשבתות ובימים טובים. מזמור ב׳ ומזמורים רבים אחרים עוסקים במלך המשיח ובמלכות ה׳ שתתגלה בעולם. כך שהאומר תהילים אינו רק מבקש על עצמו, אלא מצטרף לתפילת הדורות על גאולת כלל ישראל ועל תיקון העולם במלכות שדי. אמרו הצדיקים שאמירת תהילים מקרבת את הגאולה, שכן היא מעוררת את הכיסופים ואת האמונה בביאת המשיח. הקורא במזמורים מתחבר אל התקווה הנצחית של עם ישראל, ומצרף את קולו לשירת הדורות המצפים לישועה.

חמישה ספרים בתהילים

ספר תהילים מחולק לחמישה ספרים, וחכמים דרשו שהם מכוונים כנגד חמישה חומשי תורה. יש בזה רמז עמוק — כשם שהתורה היא דבר ה׳ אל האדם, כך תהילים הוא דברי האדם אל ה׳, וכשם שיש חמישה חומשים כך יש חמישה ספרי תהילים. כל ספר מסתיים בפסוק של שבח וברכה, כגון ׳ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן׳. חלוקה זו מלמדת על שלמות הספר ועל מבנהו המכוון, שאינו אוסף מקרי של מזמורים אלא יצירה שלמה ברוח הקודש.

תהילים בסדר התפילה

מזמורי תהילים שזורים בכל סדר התפילה. פסוקי דזמרה, הנאמרים לפני תפילת שחרית, בנויים ברובם ממזמורי תהילים, ובראשם ׳אשרי׳ ו׳הללויה׳. מזמורים נאמרים בקבלת שבת, בהלל, בשיר של יום ובמקומות רבים. הרי שדוד המלך אינו רק מחבר ספר נפרד, אלא מעצב את שפת התפילה של כלל ישראל. מי שמתפלל, מתפלל ברובו במילותיו של דוד, ובכך מצטרף לשירת נעים זמירות ישראל מדי יום.

ספר תהילים הוא מתנה שאין כמותה — אוצר של קרבת אלוקים הפתוח לכל יהודי, בכל מצב ובכל מקום. בכל דור ודור מצא בו עם ישראל את נחמתו, את תפילתו ואת שירתו. אשרי מי שקובע את התהילים כחלק מחייו, ומצרף את קולו לקולו של דוד המלך המהדהד בכל הדורות, ומעלה את נשמתו אל בוראו במילות השיר הקדושות.