חזרת הפועל באמצע המלאכה: מתי מותר לחזור בו וכיצד מחשבים את שכרו

מן הצדדים החשובים בהלכות שכירות פועלים הוא דין חזרת הפועל — מה הדין כשפועל מתחיל לעבוד ומחליט לעזוב באמצע. התורה אמרה "כי לי בני ישראל עבדים", ודרשו חז"ל "עבדי הם ולא עבדים לעבדים", שמכאן יסוד היכולת של הפועל לחזור בו. נבאר את הדין על פי השולחן ערוך חושן משפט (סימן של"ג) והרמב"ם (הלכות שכירות פרק ט').

היסוד: פועל יכול לחזור בו

הכלל הבסיסי הוא שפועל רשאי לחזור בו ולהפסיק את עבודתו אפילו באמצע היום, מפני שאינו רוצה להיות משועבד בעל כורחו. זהו דין מיוחד הנובע מן הפסוק "עבדי הם". על מה שכבר עבד מקבל שכר לפי החשבון, ועל מה שלא עבד אינו מקבל.

אולם דין זה אינו פשוט בכל מצב, ויש חילוק יסודי בין "דבר האבד" לבין מלאכה רגילה.

ההבדל בין דבר האבד לשאר מלאכות

אם המלאכה היא "דבר האבד" — כלומר עבודה שאם הפועל יעזוב באמצע ייגרם נזק או הפסד שלא ניתן לתקנו, כגון פירות העומדים להירקב — הדין שונה. במצב כזה אין הפועל יכול לחזור בו בקלות, ואם חזר בו וגרם הפסד, יש לבעל הבית זכויות מסוימות לשכור פועלים אחרים על חשבונו או לנכות מן ההפסד.

• מלאכה רגילה (שאינה דבר האבד) — הפועל חוזר בו ומקבל לפי מה שעשה.
• דבר האבד — חזרת הפועל מוגבלת, ועלול להתחייב בהפסד שנגרם.

הטעם הוא שזכות החזרה ניתנה לפועל, אך לא על חשבון נזק ממשי לבעל הבית במלאכה שאי אפשר להשלימה במקום אחר.

חישוב שכר מה שעבד

כאשר הפועל חוזר בו במלאכה רגילה, מחשבים לו את שכרו לפי מה שכבר עשה. אם נשכר ליום שלם וקבע סכום, ועבד חצי יום, מקבל לפי החלק היחסי, אלא אם כן יש סיבה אחרת. כאשר חזרתו גורמת לבעל הבית להעלות בשכר פועלים אחרים, יש לדון כיצד מתחשבים בכך.

כשהפועל חזר בו מחמת אונס

אם הפועל נאלץ להפסיק מחמת אונס — כגון שחלה או אירע לו דבר שמנע ממנו להמשיך — דינו קל יותר, ואין דנים אותו כמי שחזר בו מרצונו לעניין קנסות והפסדים. אך עדיין מחשבים לו שכר לפי מה שעבד בלבד. הגדרת "אונס" מצריכה בירור בכל מקרה.

סיכום

פועל רשאי לחזור בו באמצע מלאכתו מדין "עבדי הם ולא עבדים לעבדים", ומקבל שכר לפי מה שעבד. אך בדבר האבד החזרה מוגבלת, ועלול להתחייב בהפסד שגרם. בחזרה מחמת אונס הדין קל יותר. כל החישובים תלויים בפרטי ההסכם ובמצב המלאכה, ולכן בכל מחלוקת מעשית יש לברר היטב.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.