הציפורים הנודדות — מסע מופלא של אלפי קילומטרים

"גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ"

הנביא ירמיהו מתאר בדבריו את הציפורים הנודדות: "גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ וְתֹר וְסִיס וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה". הנביא מצביע על תופעה מופלאה — הציפורים יודעות את עיתות נדידתן, ומקיימות את הסדר שהוטבע בהן. בכך הוא בא להוכיח את ישראל, שאינם יודעים את משפט ה'. ההתבוננות בתופעת הנדידה היא אכן מקור עשיר להתפעלות מחכמת הבורא.

מסע על פני יבשות וימים

מינים רבים של ציפורים נודדים מדי שנה ממקום למקום, בהתאם לעונות השנה. כשמגיע הקור, הן עוזבות את אזורי הקור ונודדות לאזורים חמים יותר, ובבוא העונה הן שבות. מסעות אלו עשויים להשתרע על פני מרחקים עצומים, מעל יבשות וימים. הציפורים מתגברות על מכשולים רבים, על מזג אוויר משתנה ועל מרחקים שאינם ניתנים לתפיסה ביחס לגודלן הקטן. ההתבוננות בכך מעוררת פליאה: כיצד יצור כה קטן מסוגל למסע כה ארוך ומפרך?

חוש כיוון שאין כמותו

אחד הדברים המופלאים ביותר בנדידת הציפורים הוא יכולתן למצוא את דרכן. הן אינן נושאות עמן מפות, ובכל זאת מצליחות להגיע אל יעדן ולשוב על עקבותיהן. הבורא הטביע בהן חוש כיוון מופלא. החוקרים מנסים להבין כיצד הציפורים מתמצאות, ומעלים שהן נעזרות בסימנים שונים שבטבע. אך מעבר לכל הסבר, נותרת ההתפעלות מן החכמה שהוטבעה ביצור זעיר זה. "מִי לֹא יֵדַע בְּכָל אֵלֶּה כִּי יַד ה' עָשְׂתָה זֹּאת".

השגחה על כל בריה

חז"ל לימדונו ש"אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה", וכי השגחת הבורא פרושה על כל פרט בבריאה. הנדידה המופלאה של הציפורים היא ביטוי לכך. הבורא דואג לכל בריה ובריה, ומכוון את צעדיה. הציפור הקטנה שנודדת אלפי קילומטרים ומגיעה אל יעדה בשלום היא עדות חיה להשגחה הפרטית. אם הבורא משגיח כך על ציפור, על אחת כמה וכמה שהוא משגיח על האדם.

הלקח לאדם המתבונן

הנדידה מלמדת אותנו על שמירת הסדר והעיתים. הציפורים "שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה" — הן מקיימות את שהוטבע בהן בנאמנות. כך ראוי לאדם לשמור על הסדר בעבודת ה', לנצל את העיתים שניתנו לו, ולהבין שלכל דבר יש עת ומועד. עוד למדנו מן הציפור הנודדת על האמונה והביטחון. היא יוצאת למסע ארוך ומסוכן, ומתוך הדחף שהוטבע בה היא מגיעה אל יעדה.

כאשר אנו מרימים עינינו לשמיים ורואים להקת ציפורים נודדת, ראוי שניזכר במסע המופלא שהן עוברות, ובחכמת הבורא שאיפשרה אותו. כל ציפור החולפת מעל ראשנו היא פסוק חי ב"שירת הבריאה" המשבחת את יוצרה. מתוך התבוננות זו, ליבנו מתמלא יראה ואהבה לבורא, אשר "נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ".