הנבואה — העיקר השישי וגילוי דבר ה' לנביאים

העיקר השישי מבין שלושה עשר עיקרי האמונה הוא האמונה בנבואה. עיקר זה מלמד שהבורא בחר להשפיע מרוחו על בני אדם מסוימים, ולמסור דרכם את דברו אל העולם. הנבואה היא אחד מאופני הקשר בין הבורא לאדם, ובה נמסרת התורה וההדרכה האלוקית.

מהות הנבואה

הנבואה אינה דמיון או הזיה, אלא השפעה אמיתית מאת הבורא. הנביא קולט את דבר ה' באופן ברור, ויודע בוודאות שזהו גילוי אלוקי ולא מחשבה אנושית. מדרגות הנבואה רבות, ואינן שוות בכל הנביאים — יש שזכו לגילוי גבוה יותר ויש פחות, בהתאם למדרגתם הרוחנית.

חכמינו לימדו שהנבואה ניתנת לאדם רק לאחר שהשלים את עצמו במידות ובחכמה. הנבואה אינה מתת פתאומית הניתנת לכל אדם, אלא פרי של עבודה רוחנית ושלמות אישית, יחד עם בחירת הבורא. אין אדם זוכה לנבואה אלא אם כן הכין את עצמו לכך והבורא ראה אותו ראוי.

תנאי הנבואה

הרמב"ם מנה תנאים אחדים הנדרשים מן הנביא. עליו להיות שלם בחכמתו, מזוכך במידותיו, ושולט ביצריו. רק אדם שכבר זיכך את נפשו ראוי שתשרה עליו רוח הנבואה. הנבואה היא אפוא שיא של התעלות רוחנית, ולא דבר המנותק ממעלת האדם.

• הנבואה היא השפעה אמיתית מאת הבורא, לא דמיון.
• מדרגות הנבואה רבות ואינן שוות בכל הנביאים.
• הנביא נדרש לשלמות בחכמה ובמידות.

תפקיד הנביא

תפקיד הנביא אינו רק לקבל גילוי לעצמו, אלא למסור את דבר ה' אל העם. הנביאים הוכיחו את העם, הדריכו אותו בדרך הישר, וחיזקו את האמונה בשעות קשות. הם היו שלוחי הבורא להשיב את ליבות בני ישראל אל אביהם שבשמים.

חשוב להבחין: הנביא אינו מחדש דת חדשה ואינו משנה את התורה. תפקידו לחזק את קיום התורה ולהדריך את העם בדרכיה. כל נבואה אמיתית עומדת בהתאמה מלאה אל התורה שניתנה מסיני.

משמעות העיקר

האמונה בנבואה היא יסוד לאמונה בתורה ובמסירתה. אם לא ייתכן קשר נבואי בין הבורא לאדם, לא הייתה אפשרות למסירת התורה. לכן עיקר הנבואה מהווה הקדמה הכרחית לעיקרים הבאים, העוסקים בנבואת משה ובתורה מן השמים.

עיקר הנבואה מלמד גם על אהבת הבורא לברואיו: הוא אינו מסתיר את רצונו מן האדם, אלא בוחר לגלות לו את דרכו דרך נביאיו. כך זוכה האדם להכיר את רצון בוראו ולכוון את חייו לפיו. הנבואה היא אפוא ביטוי לקרבה שבין הבורא לעמו ולרצונו להדריך אותם בדרך הטובה.

בכל הנוגע ללימוד מעמיק בענייני הנבואה והדרכת הנביאים, למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.