הלכות שמיטה: שביתת הארץ, קדושת הפירות ושמיטת כספים

שנת השמיטה, המכונה בתורה שבת הארץ, היא השנה השביעית במחזור של שבע שנים, שבה מצווה התורה לשבות מעבודת האדמה בארץ ישראל. שנאמר: ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ. השמיטה כוללת שלושה יסודות עיקריים: שביתת עבודת הקרקע, קדושת פירות השביעית והפקרתם, ושמיטת החובות שבין אדם לחברו. ענייני השמיטה מבוארים ברמב״ם בהלכות שמיטה ויובל, ובזמננו נערכו בהרחבה בספרי הפוסקים ובפניני הלכה שביעית.

שורש המצווה ומהותה

השמיטה מלמדת אמונה בהשגחה: אף שהאדם חדל מלעבד את אדמתו, הקב״ה מבטיח ברכה. יש בה גם מסר של שוויון וחסד, שכן הפירות הפקר לכל, והחובות נמחלים. בזמן הזה, לדעת רוב הפוסקים, שמיטת הקרקע נוהגת מדרבנן, ומכל מקום נזהרים בה כדין תורה.

שביתת הארץ ועבודות אסורות

בשנת השמיטה אסורות מלאכות בקרקע, וחלקן מן התורה וחלקן מדרבנן. עיקרי המלאכות:

• זריעה ונטיעה של אילנות וירקות אסורות.
• זמירה של גפנים וקצירה דרך הבעלים אסורות מן התורה.
• מלאכות הנועדות לקיום הצמח, כגון השקיה, ניכוש ודישון, אסורות מדרבנן, ומותרות רק במקום שיש חשש שהאילן ימות (לאוקמי ולא לאברויי).
• מותר לעשות פעולות שנועדו למנוע נזק ולשמר את הקיים, אך לא לפעולות שמטרתן שיפור והשבחה.

אוצר בית דין והיתר מכירה

כדי לאפשר אספקת תוצרת חקלאית בשמירת ההלכה, נהוגים כמה מנגנונים. אוצר בית דין: בית דין ממנה שלוחים לקטוף ולחלק את הפירות הקדושים בקדושת שביעית, והצרכן משלם רק על הוצאות הליקוט והחלוקה ולא על הפרי עצמו. היתר מכירה: מכירת הקרקעות לנכרי לפרק השנה, שהוא היתר שנוי במחלוקת בין הפוסקים, ורבים מהמהדרים אינם סומכים עליו לכתחילה ומעדיפים תוצרת אוצר בית דין או יבול נכרי.

קדושת פירות שביעית

נוסף על שביתת הקרקע, יש להיזהר גם במלאכות שאדם עושה בשדה חברו ובעצים ובגינות נוי. אף עציץ שאינו נקוב וגינה פרטית יש בהם דינים, ואף שיש מקילים בעבודות מסוימות במקום הפסד, אין לזלזל בכך. כלל גדול קבעו הפוסקים: מותר לעשות פעולות שכל מטרתן לשמר את הקיים ולמנוע נזק (לאוקמי), ואסור לעשות פעולות שמטרתן להשביח ולהרבות את היבול (לאברויי). על פי כלל זה מבררים כל מלאכה לגופה עם רב הבקי בדינים אלו.

קדושת שביעית בפירות

הפירות הגדלים בשנת השמיטה חלה עליהם קדושת שביעית, ויש לנהוג בהם כללים מיוחדים:

• הפירות הפקר, וכל אדם רשאי ליטול מהם כדי צרכו, ואין הבעלים רשאי לאגור אותם או למכרם כדרך הסחר.
• אין להפסיד פירות שביעית ואין לזלזל בהם, ואוכלים אותם רק בדרך הרגילה שאוכלים כל פרי.
• אין לעשות בפירות סחורה כרגיל, ואין למכרם במידה ובמשקל בדרך המסחר הרגילה.
• כאשר כלה אותו מין מן השדה, חלה חובת ביעור: הבעלים מוציא את הפירות מרשותו ומפקירם לכל.

שמיטת כספים ופרוזבול

בסוף שנת השמיטה, בשקיעת החמה של סוף היום האחרון, נשמטים החובות שבין אדם לחברו, שנאמר: שמוט כל בעל משה ידו. המלווה אסור לתבוע את חובו לאחר השמיטה, ואם הלווה מחזיר מעצמו, רוח חכמים נוחה הימנו והמלווה יאמר לו שהוא כבר מחל.

תקנת הפרוזבול

הלל הזקן ראה שנמנעו העם מלהלוות זה לזה מחשש שיישמט חובם, ותיקן את הפרוזבול: מסירת השטרות לבית דין, שכן חוב שנמסר לבית דין אינו נשמט. עיקרי הדינים:

• הפרוזבול נכתב או נמסר בפני בית דין קודם סוף שנת השמיטה, בערב ראש השנה של השנה השמינית.
• יש לו נוסח מקובל, וכיום נהוג שכל מי שיש לו חובות עושה פרוזבול, גם על יתרות חשבון עובר ושב.
• יש הנוהגים לזכות ללווה קרקע כלשהי, שכן הפרוזבול מועיל בעיקרו על חוב שיש כנגדו קרקע ללווה.

אילו פירות קדושים בקדושת שביעית

הקדושה חלה על פירות שגדלו בשנה השביעית וגם על ירקות שנלקטו בה, אך יש הבדלים בין המינים לפי זמן החנטה, הלקיטה או הגמר. פירות שחנטו בשנה הששית וניגמרו בשביעית, וכן ירקות, יש בהם דיני שנת מעבר מדוקדקים. בזמננו מסייעים בכך לוחות שמיטה ותעודות של גופי הכשרות המהימנים, המפרטים מאיזה מקור וממתי הותרה כל תוצרת. לכן חשוב לקנות תוצרת עם השגחה הנאמנת על דיני שביעית.

שאלות נפוצות

האם מותר לגזום עצי נוי בגינה בשמיטה? גיזום שנועד להשבחה אסור, אך פעולות למניעת נזק ולשמירה על הצמח מותרות בתנאים. יש להיוועץ ברב ולברר לכל מקרה.

מה עושים עם קליפות וגרעיני פירות קדושים? אין לזרוק פירות שביעית לאשפה ישירות; מניחים שאריות הראויות במעט לרקוב בכלי מיוחד (פח שמיטה) עד שיירקבו, ורק אז מפנים.

מי צריך לעשות פרוזבול? כל מי שהלווה כסף או שיש לו יתרת זכות שנחשבת חוב. מומלץ לכל אדם לעשות פרוזבול בערב ראש השנה של מוצאי שביעית, כפי הנוסח המקובל.

האם דיני שמיטת כספים נוהגים בחוץ לארץ? שמיטת כספים אינה תלויה בקרקע, ולכן לדעת רוב הפוסקים היא נוהגת גם בחוץ לארץ בזמן הזה, ולכן גם יהודי בחוץ לארץ שיש לו חובות ראוי שיעשה פרוזבול.

האם קונים תוצרת של היתר מכירה? זו מחלוקת ותיקה. יש קהילות הסומכות על היתר המכירה בשעת הצורך, ורבים מן המהדרים מעדיפים תוצרת אוצר בית דין, יבול נכרי או יבול חוץ לארץ. כל אחד ינהג כפסק רבותיו.

סיכום

השמיטה היא מצווה כוללת המקיפה את הקרקע, הפירות והממון, ומחדירה אמונה בהשגחת הבורא וחסד בין אדם לחברו. בזמננו יש כלים הלכתיים מהודרים, כאוצר בית דין והפרוזבול, המאפשרים לקיים את המצווה בהידור לצד קיום חיי חקלאות ומסחר. הרוצה לצאת ידי חובה כראוי יברר את המקורות המהימנים של התוצרת, ינהג כבוד בפירות הקדושים, ויעשה פרוזבול בזמנו.