אילו בגדים חייבים בדיקת שעטנז ואילו פטורים

לא כל בגד טעון בדיקת שעטנז. החשש קיים רק כאשר ייתכן שיש בבגד גם צמר וגם פשתן יחד. הכרת סוגי הבדים והרכיבים מסייעת מאוד להבין מתי יש להחמיר ולבדוק.

הכלל הבסיסי

איסור שעטנז קיים אך ורק בתערובת של צמר רחלים עם פשתן. לכן בגד העשוי כולו מחומר אחד, או מתערובת חומרים שאין בה לא צמר ולא פשתן, אינו טעון בדיקה כלל. למשל, בגד כותנה מלא, בגד פוליאסטר, או בגד משי — אין בהם חשש שעטנז מצד עצמם.

בגדים שיש לחשוש בהם

• חליפות וחליפות גברים (מעילים ומכנסיים) מצמר — שכן נהוג לעיתים לחזק את הצווארון, הדשים או חלקים פנימיים בחומר פשתן.
• מעילים חמים ומעילי חורף מצמר — בהם נפוץ שימוש בחומרי חיזוק וייצוב פנימיים העלולים להכיל פשתן.
• חליפות חתן וחליפות מהודרות — לעיתים קרובות בעלות חישוקים ובדי חיזוק.
• בגדים שכתוב על תוויתם תערובת של צמר (wool) ופשתן (linen) — חשש ברור הדורש בירור.

בגדים שלרוב אין בהם חשש

בגדים העשויים מבד אחיד וזול, ללא חלקי חיזוק נסתרים, לרוב פחות חשודים. עם זאת, אין להקל ראש בכך, שכן התוויות אינן תמיד מדויקות, ולעיתים יש בבגד חוטי תפירה או חלקים פנימיים שאינם מצוינים בתווית. כלל גדול הורו הפוסקים: אין לסמוך על התווית בלבד לעניין היתר, אלא רק כדי לעורר חשד שיש לבדוק.

מדוע אין לסמוך על התווית?

התווית מציינת בדרך כלל את הרכב הבד העיקרי, אך אינה מתייחסת תמיד לחוטי תפירה, לבדי חיזוק נסתרים, לכתפיות פנימיות או לחלקי גימור. לכן ייתכן שתווית תורה "100% צמר", ובכל זאת יימצא בבגד חוט פשתן בתפירה או בחיזוק. מסיבה זו הבדיקה המקצועית היא העיקר, והתווית רק כלי עזר לזיהוי ראשוני.

בגדים מיובאים ובגדי יוקרה

בבגדים מיובאים, ובמיוחד בבגדי יוקרה ובחליפות מהודרות, גדל החשש, משום שיצרנים רבים משתמשים בחומרי חיזוק איכותיים העשויים מפשתן. גם בגדים העוברים גימור ידני נוטים יותר לכלול חוטי חיזוק מגוונים. לכן נוהגים יראי שמים להביא חליפה חדשה לבדיקת מעבדה לפני הלבישה הראשונה.

סיכום מעשי

הכלל הוא: בכל בגד צמר שיש בו אפשרות לחיזוק או תפירה נסתרת, ראוי לחשוש ולבדוק. בגד מחומר אחד שאינו צמר ואינו פשתן — פטור. בכל ספק, יש להביא את הבגד לבדיקה במעבדת שעטנז מוסמכת המוכרת על ידי רבנים, ולא להכריע על דעת עצמו.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.