
בשמחת תורה אנו חותמים את התורה ומתחילים אותה מחדש, ורוקדים עם ספרי התורה. על משמעות הריקוד, ההקפות, וסוד האהבה לתורה.
שמחת תורה הוא היום שבו מסיימים את קריאת התורה בפרשת "וזאת הברכה" וחוזרים ומתחילים מ"בראשית". אין אנו מניחים לתורה להסתיים, אלא מיד פותחים בה מחדש, ללמדנו שאין לתורה סוף, ושלימודה מתחדש בכל יום.
הריקוד עם ספר התורה אינו ריקוד של הראש אלא של הרגליים. הרגליים הן החלק הנמוך באדם, הרחוק מן השכל — ודווקא בהן אנו רוקדים, ללמד שהאהבה לתורה אינה תלויה בכמות הידיעה. אף הפשוט שבישראל, שאינו יודע אלא מעט, רוקד בכל לבו, כי התורה היא ירושה לכל נפש מישראל.
נהגו לעשות הקפות עם ספרי התורה, שבע הקפות בליל החג וביומו, ובהן שרים ומרקדים. מכבדים את "חתן תורה" המסיים את התורה, ואת "חתן בראשית" המתחיל אותה. רבים מקפידים שכל אחד מן הקהל יעלה לתורה ביום זה. אצל הספרדים מרבים בפיוטים ובשירה לכבוד התורה.
שמחת תורה הוא יום טוב לכל דבר, ואסור בעשיית מלאכה. אף שמרבים בשמחה ובריקודים, יש להיזהר שלא תצא השמחה מגדרה, ושתהא לשם שמים. בחוץ לארץ חל שמחת תורה ביום השני של שמיני עצרת.
שמחת תורה מלמדת שהתורה אינה רק ספר חכמה אלא בת זוג, אהובה שעמה רוקדים ושמחים. כשאדם שמח בתורה, היא נעשית חלק ממנו. וכשם שאנו מתחילים מיד מבראשית, כך בחיים — תמיד אפשר להתחיל מחדש, ולפתוח דף לבן מלא תקווה.
אמונהמהי השמחה שהתורה מבקשת מאיתנו, וכיצד היא מפתח לבריאות הנפש ולעבודת ה׳ שלמה
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
שמחהמזמור לתודה שבתהילים ק׳ — קרבן ההודיה שנשאר לעד, מעלתו הגדולה וסדר אמירתו בכל יום
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
פרשת שבועשני אחים תאומים, בטן אחת, ושתי דרכים הפוכות בתכלית — פרשת תולדות פורשת בפנינו את שורש הבחירה בין קדושה לחומריות
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
שמחהסיום מסכת הוא רגע של שמחה גדולה. מה אומרים בסיום, ומדוע עורכים עליו סעודה?
מערכת להתענג · 29.06.26 · 2 ד׳
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק
מבזק