קביעת ימי החודש — חודש מלא וחודש חסר

אורך החודש הלבני

החודש הלבני, מן המולד עד המולד הבא, אורך מעט יותר מעשרים ותשעה ימים וחצי. מאחר שאי אפשר שיהיה בחודש מספר שאינו שלם של ימים, נקבע שכל חודש יהיה או בן עשרים ותשעה ימים או בן שלושים ימים. חודש בן שלושים יום קרוי חודש מלא, וחודש בן עשרים ותשעה ימים קרוי חודש חסר. כך מתאזן ההפרש שבין מספר הימים השלם לבין אורך החודש האמיתי.

חודש מלא וחודש חסר

כאשר חודש מלא, יש לו שני ימי ראש חודש, היום השלושים של החודש היוצא והיום הראשון של החודש הנכנס. כאשר חודש חסר, יש לו יום אחד בלבד של ראש חודש, היום הראשון של החודש החדש. סדר זה של חודשים מלאים וחסרים נועד לשמור על כך שראש החודש יחול בקירוב בזמן שבו הלבנה מתחדשת, ושלא יסטה הלוח מן המציאות האסטרונומית.

החודשים הקבועים והמשתנים

בלוח הקבוע יש חודשים שאורכם קבוע תמיד, ויש חודשים שאורכם משתנה משנה לשנה. ניסן, סיוון, אב, תשרי, שבט הם תמיד מלאים. אייר, תמוז, אלול, טבת הם תמיד חסרים. לעומתם, חשוון וכסלו הם החודשים שאורכם משתנה, ולפי קביעתם נקבע אופי השנה. גמישות זו בשני חודשים אלו מאפשרת להתאים את אורך השנה הכולל לדרישות הלוח.

שלושה סוגי שנים

לפי קביעת חשוון וכסלו, השנה יכולה להיות מאחד משלושה סוגים. שנה כסדרה היא שנה שבה חשוון חסר וכסלו מלא, כסדר הרגיל. שנה חסרה היא שנה שבה שניהם חסרים, והיא הקצרה ביותר. שנה שלמה היא שנה שבה שניהם מלאים, והיא הארוכה ביותר. שלושת הסוגים האלו מאפשרים לכוונן את אורך השנה כך שיתאים לזמני המולד ולכללי הלוח.

כללי דחיית ראש השנה

לאורך השנה מצטברים שיקולים הקובעים את אורך החודשים, ובמרכזם כללי קביעת ראש השנה. חכמים תיקנו שראש השנה לא יחול בימים מסוימים בשבוע, כדי למנוע מצבים הלכתיים בלתי רצויים, כגון יום הכיפורים הסמוך לשבת. כללים אלו, הקרויים כללי הדחייה, משפיעים על אורך החודשים שלפני תשרי, ולכן דווקא חשוון וכסלו נקבעו כחודשים הגמישים שאפשר להוסיף או לגרוע בהם יום לפי הצורך.

קשר בין הלבנה לחשבון

חשוב להבין שבלוח הקבוע אין קובעים את החודש לפי ראיית הלבנה בכל פעם, אלא לפי חשבון מסודר מראש. עם זאת, החשבון בנוי כך שראש החודש יחול בקירוב סמוך למולד האמיתי. הדיוק של אורך החודש שנמסר בידי חכמים מבטיח שהלוח לא יסטה מן הלבנה לאורך הדורות. כך נשמר הקשר העמוק שבין החודש העברי לבין מהלך הירח בשמיים, גם כאשר הקביעה נעשית בחשבון.

סדר ובהירות בלוח

חלוקת החודשים למלאים וחסרים, יחד עם שלושת סוגי השנים וכללי הדחייה, יוצרת מערכת מסודרת ומדויקת. בזכותה יכול כל יהודי בכל מקום לדעת מראש את תאריכי החגים ואת ימי ראשי החודשים לשנים רבות. הסדר הזה, שנמסר ועובד בידי חכמי ישראל, מבטא חכמה רבה ביישוב הפער שבין הירח לשמש, ומאפשר לעם ישראל לשמור על מועדיו בזמנם המדויק בכל הדורות.