כוח הצדקה בסתר — הנתינה שאינה מבקשת תודה

׳וצדקה תציל ממוות׳ אמר שלמה המלך, וחכמינו לימדו שיש מדרגות רבות במצוות הצדקה. הגבוהה שבהן, לצד הצדקה המחזירה את העני לעצמאותו, היא הצדקה הניתנת בסתר — כשאין הנותן יודע למי נתן, ואין המקבל יודע ממי קיבל. במאמר זה נעסוק במעלת הצדקה בסתר ובכוחה העצום.

מעלת הסתר

אמרו חכמים דברים מופלאים בשבח הצדקה בסתר. אמרו ש׳מתן בסתר יכפה אף׳ — הנתינה החשאית מבטלת כעס וגזירות מעל האדם. הצדקה הנסתרת, בהיותה טהורה מכל פנייה של כבוד או תמורה, כוחה גדול במיוחד לעורר רחמים מן השמים. הנותן בסתר נותן לשם שמים בלבד, שכן אין לו מה להרוויח בכבוד, ולכן נתינתו זכה וטהורה.

שמונה מעלות בצדקה

הרמב״ם, בהלכות מתנות עניים, מנה שמונה מעלות בצדקה, זו למעלה מזו. המעלה הגבוהה ביותר היא המחזיק ביד העני קודם שיעני — נותן לו מתנה, הלוואה או שותפות, או מסייע לו למצוא פרנסה, כדי שלא יצטרך לבריות כלל. מתחתיה, הצדקה בסתר שאין הנותן יודע למי נתן ואין המקבל יודע ממי קיבל. אחריה, שהנותן יודע והמקבל אינו יודע, ולהיפך. בתחתית הסולם, הנותן בעצב ובפנים זועפות. סדר זה מלמד שאין די בעצם הנתינה, אלא חשובים גם האופן, הכוונה ושמירת כבוד המקבל.

מדוע בסתר טוב יותר

• שמירת כבוד העני — העני המקבל בגלוי מתבייש. כשהנתינה בסתר, ניצל העני מבושה, וזו טובה גדולה עוד יותר מן הכסף עצמו.
• טהרת כוונת הנותן — הנותן בגלוי עלול לתת מתוך גאווה או רצון בכבוד. הנותן בסתר נותן לשם שמים בלבד.
• קרבה לבורא — הנתינה בסתר היא בין האדם לבוראו בלבד, ויש בה טהרה מיוחדת.

הצדקה מצילה ממוות

אמרו חכמים על הפסוק ׳וצדקה תציל ממוות׳ שהצדקה מצילה מן המיתה ומן הדין הקשה. סיפרו חכמים על אנשים שנגזרה עליהם גזירה, וניצלו בזכות מעשה צדקה. אמרו שאין הצדקה פועלת ככישוף, אלא שהנותן צדקה מעורר על עצמו מידת רחמים מן השמים — כשם שריחם על העני, כך מרחמים עליו מלמעלה מידה כנגד מידה. הצדקה בסתר, בהיותה טהורה במיוחד, כוחה גדול עוד יותר.

מתן בסתר יכפה אף, ושוחד בחיק חמה עזה.

לשכת חשאים במקדש

המשנה מספרת שבבית המקדש הייתה ׳לשכת חשאים׳ — חדר מיוחד שבו היו יראי חטא נותנים את צדקתם בחשאי, ועניים בני טובים מתפרנסים ממנו בחשאי, בלא שאיש יידע מי נתן ומי לקח. זה היה מוסד קבוע ומאורגן של צדקה בסתר, שאיפשר לתת ולקבל בלא בושה כלל. יש בזה מודל נפלא לחסד המכבד את מקבלו ושומר על כבודו.

הצדקה שאינה כספית

גם החסד הנעשה בסתר, שלא בכסף, גדול מאוד. עזרה לזולת שאיש אינו יודע עליה, מילה טובה שנאמרת בלי לפרסמה, סיוע שקט לנזקק — כל אלו הם צדקה בסתר. אמרו הצדיקים שהחסד הנסתר, שאין בו כל תמורה או כבוד, הוא מן היקרים ביותר בעיני הבורא, שכן הוא נעשה לשם שמים בלבד ובטהרה גמורה.

למעשה

• ראוי לתת צדקה בקביעות, ולהשתדל שחלק ממנה יהיה בסתר.
• אפשר לתת דרך קופות צדקה וגבאים נאמנים, שאז אין הנותן יודע למי הגיע.
• יש להיזהר לא לבייש את המקבל, ולתת בסבר פנים יפות.
• גם חסד שאינו כספי, הנעשה בצנעה, הוא צדקה בסתר יקרה.

מעשר כספים

נהגו ישראל להפריש חלק מהכנסתם לצדקה — ׳מעשר כספים׳, עשירית מן הרווחים, ויש המהדרים בחומש, חמישית. הפרשה קבועה זו מבטיחה שהצדקה אינה תלויה במצב הרוח או בהזדמנות, אלא היא חלק קבוע ומחייב מהתנהלות האדם. אמרו חכמים ׳עשר בשביל שתתעשר׳ — הנותן מעשר זוכה לברכה בממונו. יש בהפרשת המעשר גם חינוך עצמי: האדם מרגיל את עצמו לראות בממונו לא רק שלו, אלא פיקדון שחלק ממנו מיועד לעזרת הזולת ולעבודת ה׳.

צדקה וביטחון בבורא

יש הסבורים שהנתינה לצדקה מחסרת את ממונם, אך התורה מלמדת ההיפך. אמרו חכמים שאין הצדקה מחסרת, ושהנותן צדקה מתברך בממונו. הצדקה מבטאת ביטחון בבורא — ההכרה שהפרנסה באה ממנו, ושהנתינה לזולת אינה גורעת אלא מוסיפה ברכה. יתרה מזו, הצדקה מלמדת את האדם שהוא רק צינור להעברת השפע, ושהעשירות ניתנה לו כדי שיזכה לחלקה עם הנזקקים. הנותן בביטחון ובלב שלם זוכה שהצדקה תגן עליו ותמשיך לו ברכה.

הנתינה בסבר פנים יפות

חשוב לא רק לתת, אלא לתת באופן הנכון. אמרו חכמים שהנותן פרוטה לעני בפנים זועפות ובעצב, איבד את זכותו, ואילו המקבל את העני בסבר פנים יפות ובדברים טובים, אף אם אין בידו לתת, זכותו גדולה. הצדקה צריכה להיעשות בשמחה, בכבוד ובאהבה, מתוך רגישות לכבוד המקבל. הדרך שבה נותנים חשובה לא פחות מן הנתינה עצמה, שכן היא שומרת על כבוד העני ומבטאת אהבת אמת לזולת.

הצדקה מקרבת את הגאולה

אמרו חכמים ׳גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה׳, שנאמר ׳ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה׳. הצדקה אינה רק עזרה פרטית לנזקק, אלא פעולה של תיקון עולם. כל מעשה חסד מוסיף אור בעולם ומקרב את הגאולה השלמה. הנותן צדקה שותף בבניין חברה של חסד ורחמים, כדרך שהבורא רחום וחנון. משום כך הצדקה היא מן המצוות הגדולות ביותר, ואמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל המצוות, ומצילה את נותנה מכל צרה.

חסד שאין בו פנייה

ייחודה של הצדקה בסתר הוא שאין בה כל פנייה של תועלת עצמית. הנותן בגלוי עשוי לזכות בכבוד, בהכרה או בהודיה, אך הנותן בסתר אינו מקבל דבר בתמורה — נתינתו טהורה לחלוטין, לשם שמים בלבד. משום כך היא יקרה כל כך בעיני הבורא. אמרו הצדיקים שהחסד הנעשה בהיחבא, שאיש אינו יודע עליו, מעיד על טוהר לבו של הנותן ועל אהבתו האמיתית לזולת. הנותן בסתר דומה לבורא עצמו, המשפיע טובו על כל בריותיו בהסתר ובלא שיכיר בכך אדם, ומקיים בכך ׳והלכת בדרכיו׳ בשלמות.

הצדקה בסתר היא פסגת מצוות הנתינה — חסד טהור שאינו מבקש תודה, כבוד או הכרה. היא שומרת על כבוד העני, מטהרת את לב הנותן, ומעוררת רחמים גדולים מן השמים. אשרי הנותן בסתר, שהוא נותן לשם שמים בלבד, וזוכה שהצדקה תגן עליו ותצילנו מכל צרה.