אהרן הכהן: אוהב שלום ורודף שלום

אהרן, אחיו הגדול של משה, הוא הכהן הגדול הראשון. אך זכרו נחקק בלב האומה לא רק בזכות הקרבנות והעבודה, אלא בזכות מידה אחת: אהבת השלום. הלל הזקן קרא לתלמידיו: "הוו מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (אבות א, יב).

רודף אחר השלום

המסורת מספרת שכאשר ראה אהרן שני אנשים מסוכסכים, היה הולך אל כל אחד בנפרד ואומר לו כמה חברו מצטער על המריבה ומשתוקק לפיוס. וכשנפגשו השניים, כבר התחבקו מרוב בושה. כך השכין שלום בין אלפי בני אדם.

השמחה האמיתית

כשנבחר משה אחיו הצעיר להנהיג, לא קינא בו אהרן. אדרבה, הכתוב מעיד שיצא לקראתו "ושמח בלבו" (שמות ד, יד). חז"ל אומרים שעל לב שמח זה זכה לחושן המשפט על לבו. מי ששמח בהצלחת זולתו — נושא את השמחה על לבו לעד.

"בשלום ובמישור הלך אתי, ורבים השיב מעוון" (מלאכי ב, ו) — נאמר על אהרן הכהן.

המסר

אהרן מלמד שעשיית שלום היא עבודת קודש לא פחות מן המזבח. לפעמים יש להעלים מעט, לרכך, ואף לקרב בין שני צדדים בלשון רכה — כדי להציל אהבה. ומי שמסוגל לשמוח בהצלחת אחיו, גילה את סוד הענווה והאהבה גם יחד.