שנים של חיים

התורה מונה את שני חייה של שרה אמנו, ורש״י מפרש: כולן שוות לטובה. ובהמשך הפרשה נאמר: "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל". אריכות ימים היא ברכה, והברכה השלמה היא שהימים יהיו מלאים בחיות, בכוח ובשמחה.

רבים סבורים שחולשה, כאבים ועייפות הם גזירה של הגיל. אמנם הגוף משתנה עם השנים, אך חלק גדול מהירידה בכוחות נובע מהרגלים שנצברו: ישיבה ממושכת, מזון מעובד, מחסור בשינה ומעט תנועה. והרגלים אפשר לשנות. הרמב״ם כותב שהואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי ה' הוא, צריך להרחיק את האדם מדברים המאבדים את הגוף (על פי הלכות דעות ד, א).

עם השנים הגוף מאבד בהדרגה מסת שריר, בעיקר כשאינו משתמש בה. השרירים הם שמאפשרים לנו לקום בקלות, לשמור על שיווי משקל, להרים נכד על הידיים ולעמוד בתפילה בלי להתעייף. מה שמאט את התהליך הוא תנועה יומית, תרגילי כוח פשוטים כמו קימה וישיבה מכיסא, ומזון אמיתי העשיר בחלבון, בירקות, בקטניות ובדגנים מלאים.

גם העצמות זקוקות לתנועה ולמזון טבעי, ואינן נהנות מעודף סוכר ומשקאות ממותקים. בכל גיל, ובמיוחד כשיש מחלות רקע, נכון לבנות תוכנית תנועה בהתייעצות עם הרופא.

"שני חיי שרה" מזכירים לנו שכל שנה היא מתנה, וערכה נמדד במה שהספקנו לעשות בה.

ובעזרת ה' נזכה כולנו לזקנה של כוח ושל חיות, כמו שנאמר על אברהם אבינו: "וה' ברך את אברהם בכל".