
"ויירא יעקב מאד ויצר לו, ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות" (בראשית ל"ב, ח'). בסערת מלחמת העולם הראשונה היה המעשה. הצבא הגרמני התקדם כסופ
"ויירא יעקב מאד ויצר לו, ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות" (בראשית ל"ב, ח').
בסערת מלחמת העולם הראשונה היה המעשה. הצבא הגרמני התקדם כסופה, שטף את פולין והתקדם לתוככי רוסיה. החזית הרוסית נכבשה, הדרכים התמלאו פליטים, ועיירות נשמו מיושביהן. ובראדין מבוכה: האויב שועט קדימה, ובעוד ימים ספורים תהיה ראדין בקו החזית, תחת הפגזות שני הצדדים. מי יקבל על עצמו את האחריות לשלומם של מאות בחורי הישיבה? האם יש לברוח ולהימלט לפנים המדינה ולהצטרף לרבבות הפליטים? והיכן ישכנו בני הישיבה? היכן ילמדו? מה יאכלו ובמה יתכלכלו? הישיבה במקומה יש לה אספקת מזון ואפשרות להשיג הלוואות, אך בנכר, ועוד בימי מלחמה שהמחירים מאמירים והפרוטה אינה מצויה, מהיכן תתקיים?
ההתלבטות לא הייתה קלה, והאחריות הייתה כבדה. התלבט מייסד הישיבה, מרן ה"חפץ חיים" זצ"ל, והתלבט ראש הישיבה רבי צבי לוינסון זצ"ל. אבל לא היה פנאי להתלבטות ממושכת: רעמי התותחים כבר נשמעו, ובמרחק נראו תמרות העשן המתאבכות בקו החזית. נכנסה משלחת מטעם בני הישיבה אל ראש הישיבה: הבחורים מוטרדים ומבקשים לדעת מה ההחלטה. אם נשארים, צריך להחביא חפצים יקרי ערך מפני הבוזזים; אם בורחים, חייבים לארוז מזון, בגדים וספרים ולברוח.
פנה ראש הישיבה אל תלמידיו ואמר: "אתם מוטרדים ואני מוטרד, ואף רבנו החפץ חיים כן. מה נעשה? הבה נשאל את פי הבורא יתברך, נטיל את גורל הגר"א, וה' יעזרנו". כידוע, גורל הגר"א נעשה במקרים נדירים, על פי המסורת העוברת מדור לדור, והוא מצריך קדושה וטהרה גדולה. ברטט נשא ראש הישיבה תפילה שהבורא יתברך ינחהו במעשיו, פתח את התנ"ך, והנה ההוראה לפניו: בפרשת וישלח, כשיעקב חשש מעשו, נאמר: "ויירא יעקב מאד ויצר לו, ויחץ את העם אשר אתו לשני מחנות".
כמה מאירה העצה: למחצית התלמידים יהיה קל לעבור כאן את מאורעות המלחמה, ולמחצית השנייה יהיה קל יותר להסתדר בגלות כפליטים. אך וודאי שלא יעשו דבר בלי לקבל את הסכמת מורם ורבם החפץ חיים זצ"ל. "אלך לרבנו להודיעו על כך", אמר ראש הישיבה. בני המשלחת ביקשו רשות להצטרף, והרשות ניתנה.
החפץ חיים נשא עיניו מספרו וראה את הבאים. עיניו אורו: "וודאי באתם בעניין ההחלטה על העתיד", פתח. "גם אני שומע את רעמי התותחים. גדולה ההתלבטות, רבה האחריות, והצדדים שקולים לכאן ולכאן. מתחילה חשבתי שזה המקום להטיל גורל הגר"א. אך כשעיינתי בדבר, אמרתי לעצמי: למה להטיל גורל? הרי בתורה ניתן למצוא הוראה והנחיה לכל שאלה. חשבתי, ומצאתי שלמעשה זה פסוק מפורש: הלא ביעקב אבינו נאמר: ויירא יעקב מאד ויצר לו, ויחץ את העם אשר אתו לשני מחנות!"
וישלחמה אמא קנגורו הכי לא אוהבת? גשם, כי הילדים משחקים בפנים!
מערכת להתענג · לפני 47 ד׳ · 1 ד׳
וישלחסבא תנין וסבתא תנינה הלכו לבקר ת'נינים!
הרב חיוך לשבת · לפני 48 ד׳ · 1 ד׳
וישלחבכל יום, בלי יוצא מן הכלל, הגיעה אל אבא אומנא ברכת שלום מן השמים. מן הישיבה של מעלה. ואביי, מגדולי החכמים של בבל? אליו הגיעה ברכה כזאת רק פעם בשבוע, בערב שבת.
הרב עונג שבת לילדים · לפני 49 ד׳ · 2 ד׳
וישלח"הלעיטני נא מן האדום האדום הזה כי עייף אנוכי, על כן קרא שמו אדום". אני לא מבין. בגלל שביקש מרק אדום, קוראים לו ולזרעו אדום, עד סוף כל הדורות? ועוד. עשו בא להרוג
הרב ניסים יגן · לפני 49 ד׳ · 2 ד׳
ויגשמנהג הוא שאת החתן ואת הכלה מובילים ההורים לחופה, ובהרבה מקומות ההורים מחזיקים בידם נרות. הרי באולם כל האורות דולקים, אז למה צריך נרות? יש פה מסר. כדי להגיע לבית
הרב שי עטרי · לפני 46 ד׳ · 1 ד׳
מקץיסוד ידוע של ה"מכתב מאליהו": נתינה מולידה אהבה. לפני החתונה החתן והכלה קונים זה לזה מתנות. למה כל זה? הרי לא חסר להם כלום, לא סירים, לא בקבוק יין ולא עט "פרקר".
הרב שי עטרי · לפני 47 ד׳ · 1 ד׳
וישבכל הסיפור של יוסף ואחיו, אומרת התורה, "ולא יכלו דברו לשלום". לא הייתה תקשורת. את סגנון הדיבור אנחנו יכולים ללמוד מיעקב אבינו: "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו". א
הרב שי עטרי · לפני 47 ד׳ · 1 ד׳
וישלחהחתן אומר לכלה בחופה: "הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל". למה הכפילות? אפשר לומר כדת משה, או כדת ישראל. אומר החתן לכלה: בבית שלנו צריכים להיות שני יסודות. "כדת מ
הרב שי עטרי · לפני 47 ד׳ · 1 ד׳
ויגש"למה אתה עומד ליד המקרר?" "מחכה שיציע לי משהו!
מערכת להתענג · לפני 47 ד׳ · 1 ד׳
מקץאיך יודעים שיש פיל מתחת למיטה? האף נוגע בתקרה!
מערכת להתענג · לפני 47 ד׳ · 1 ד׳