היום יצאתי והיום באתי

שתים עשרה חלות

נהגו על פי האר"י הקדוש להניח על שולחן השבת שתים עשרה חלות בכל סעודה, כנגד שתים עשרה חלות לחם הפנים שהיו נערכות בהיכל. ואמרו חכמים: שולחנו של אדם מכפר עליו כמזבח

עד שתתיישב דעתו

פסק הרמב"ם: "כל תפילה שאינה בכוונה אינה תפילה, ואם התפלל בלא כוונה חוזר ומתפלל בכוונה". ועוד כתב: מצא דעתו משובשת וליבו טרוד, אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו. לפ

מי עושה עם מי

אמרו חכמים: יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית. שכן אמרה רות לנעמי: "שם האיש אשר עשיתי עמו היום, בועז", ולא אמרה: אשר עשה עמדי. הרבה טובות ו

מי שנכנס למערה

רבי בנאה היה מציין מערות של קברים, והגיע למערת המכפלה. מצא את אליעזר עבד אברהם עומד לפני הפתח. שאל אותו: מה אברהם אבינו עושה? אמר לו: ישן הוא. נכנס רבי בנאה, וה

הלילה הראשון

"וישכב במקום ההוא" - כתב רש"י: לשון מיעוט הוא. "שם שכב", אבל ארבע עשרה שנה ששימש בבית מדרשו של עבר לא שכב בלילה, שהיה עוסק בתורה. נמצא, שהלילה שבו נגלה אליו הסו

שלוש בארות

בכלי פשתן

בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, מפני שהיו קוברין אותו בתכריכים יקרים שאין ידם משגת, עד שהיו מניחין אותו ובורחין. עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש

מה שעשה בעצמו

אמרו חכמים על אברהם אבינו: כל מה שעשה לאורחיו בעצמו, שילם לו הקדוש ברוך הוא לבניו בעצמו; וכל מה שעשה על ידי שליח, שילם להם על ידי שליח. אברהם אמר בעצמו: "ואקחה

מריבת האבנים

"ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו". ולהלן נאמר: "ויקח את האבן אשר שם מראשותיו", אבן אחת בלבד. אמרו חכמים: מלמד שנתקבצו כל אותן אבנים למקום אחד, וכל אחת ואחת אומרת

דמעות המלאכים

"ויהי כי זקן יצחק, ותכהין עיניו מראות". ודרשו במדרש: בשעה שנעקד יצחק על גבי המזבח, בכו מלאכי השרת, ונשרו דמעותיהם לתוך עיניו, ומהן כהו עיניו. עברו עשרות שנים, ו